התחבר

ירושלים רחוב יפו 92 בית המדרש בית זהרי חמה שעון השמש

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, בתי כנסת, שווקים ופשפשים קניות רחוב יפו 92

בית המדרש ממוקם ברחוב יפו 92 מול שוק מחנה יהודה בירושלים, כיום מבנה אבן בן ארבעה קומות אך בתחילה היה בן קומה אחת ,שהקומות האחרות התווספו בהמשך , שטח האדמה ועליו דירה שנרכש בידי החייט שמואל לוי בשנת 1905 , בית האירוח ובית הכנסת נפתח בשנת 1908 , כאחד המבנים הגבוהים באותה העת מחוץ לחומות, מטרתו הראשונית לשמש  כבית הארחה לעולי רגל יהודיים בירושלים ואירוח ליהודים המגיעים לירושלים וכמטבח להגשת ארוחות לנזקקים.

שמואל לוי היה חייט ברוסיה שהיגר לאמריקה והתעשר ,הוא החליט לעלות לארץ ישראל כעולה והתיישב בירושלים, בתחילה קרא לבית האירוח  תפארת ציון וירושלים ,בעת שהקים את המבנה מיקם בעליית גג המבנה את בית כנסת ובית המדרש,  שלהם העניק את השם זהרי חמה, לימים כול המבנה קבל את השם ומאז הוא נקרא כך.

השלטים הישנים שנקבעו באת הקמת המבנה ,שופצו בעת השיפוץ הגדול , השלט הממוקם בחזית הקומה השלישית עליו נכתב " שמואל לעווי חייט מאמריקה " ,השלט בחזית הקומה הרביעית עליו נכתב " בית הכנסת זהרי חמה למתפללים כוותיקין, נוסד במחנה יהודה בירושלים תרס"ח" ואילו על השלט על עליית הגג מקום מושבו הראשון של בית הכנסת נכתב "בן פורת יוסף .

כיום בחזית בקומת הקרקע משמאל לפתח הכניסה לבית הכנסת , ממוקמים שני שלטי הסבר לקורות המבנה בעברית ובאנגלית, מעל לפתח שלט חצי עגול המציין את שמו של המייסד,מעליו שלט במרפסת הקומה הראשונה שלט בית המדרש.

בשנת 1925 סבל המבנה מרעידת אדמה ,דבר שהביא את שמואל לוי להוריד את בית הכנסת ובית המדרש לקומה התחתונה , אסון נוסף עבר על המבנה בעת שפרצה בו שריפה בשנת 1940 שכילתה את הקומות העליונות,בתחילת שנות השמונים נרתמה העירייה ועזרה בשיפוץ המבנה והשעונים .

כיום משמש בית הכנסת לתפילות לאורך כול היום כשטייבל .

ספור שלושת השעונים בחזית המבנה .
בונה השעונים משה שפירא שלמד את בניית השעונים ,מעיון בספרו של הגאון מוילנה, בנה בחייו חמישה שעונים , את השעון הראשון בנה בחזית בית הכנסת אגרא, אשר בשכונת שערי חסד, כיוון ששעון זה מצא חן בעיני שמואל לוי הוא פנה אליו על מנת שיבנה שעון ענק יותר בחזית בית זהרי חמה ,משה שפירא בעזרת בנו משה אליהו לוי, ועוזרו נתנאל תפילינסקי , אשר בנו בחזית המבנה שלושה שעונים :שעון השמש המרכזי הענק שמראהו כמניפה הפוכה, עם המחט הבולטת המטילה פס צל על סקאלת השעות ,מציג את זמן ירושלים .

כיוון שהסקאלה, שממנה ניצבת מחט הסימון מבוססת על שעות הזריחה כנגד שעות השקיעה , קיים שינוי בין השעה המקומית האוניברסאלית ,לבין השעה שירושלמית המקומית על פי החישוב לקביעת השעה , מחלקים את שעות הנמדדות ל 12 , כיוון שהזמן בין הזריחה לשקיעה משתנה בהתאם לעונות השנה ,(שעות האור בעונות מתקצר או מתארך) , ישנו הבדל בין השעה בשעון השמש לבין השעה האוניברסלית הארצית כי לאחר החלוקה ,אורכה של השעה גדל או קטן .

מימין לשעון השמש הגדול מוקם שעון הימני המציג את השעה ברחבי אירופה , השעון הנוסף השמאלי מראה את השעות ברחבי ארץ ישראל ( זמן תפילת ערבית).

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.