לאחר הכניסה לגן גני חמת העתיק , ניתן להגיע במסלול הליכה נגיש וקצר, בסמוך לחומה הדרומית ולשער העיר , לבית הכנסת של סוורוס המשוערך לתקופת המשנה והתלמוד, שם נתבונן בשרידי בית הכנסת והפסיפסים הממוקמים בו.
במאה השלישית לפני הספירה, עברה הסנהדרין לטבריה ,שם הפכה למרכז ההלכה היהודית בארץ ישראל , שרידי בית הכנסת נתגלו במקרה ,בעת סלילת הכביש מטבריה לצמח בידי פלוגת העבודה בימי המנדט בשנת 1920.
על בית הכנסת עברו תהפוכות רבות לאורך שנות קיומו, כיוון שהעיר עברה מספר רעידות אדמה וכיבושים, כתוצאה מכך נהרס בית הכנסת ושוקם שוב ושוב , למסקנה זאת הגיעו החוקרים ,על פי הממצאים וסוגי הבנייה השונים שנתגלו במקום.
על פי השרידים שנתגלו מהמאה השלישית לפני הספירה , נבנה בית הכנסת על שרידי מבנה ציבורי במקום , כמבנה מרובע הפונה לכוון ירושלים, טורי האבנים בשרידים ,מראים שהמקום חולק לארבעה חלקים בעברו, שרידים שונים מראים שהמבנה היה בן שתי קומות ,וכיום נותרה ממנו פיסת פסיפס קטנה, המוצגת בקצהו הדרומי של הפסיפס המרכזי הגדול ובמפלס נמוך מעט ממנו.
בית הכנסת השני נבנה בסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה , ונחרב שוב בתחילת המאה החמישית ונותרה ממנו רצפת פסיפס מפוארת, מהקדומות שהתגלו בבתי כנסת בארץ.
לאחר ששופץ שוב, שימש מבנה בית הכנסת עד המאה האחד עשר שאז נחרב בזמן כיבוש העיר טבריה בידי המוסלמים בשרידי בית הכנסת נערכו פעולות שחזור בתקופתנו , נבנו לו קירות זכוכית ,שדרכם ניתן לראות את מבני המגורים שלידו , ובחלל הותקנה מערכת מיזוג .
בשרידיו ניתן לראות מבנה גדול בצורת אולם ,ששתי שורות של עמודים חילקו אותו לשלושה חללים , בחלקו הדרומי של האולם גומחה שבה עמד ארון הקודש ושימש לתפילה .
בשנת 2012 נגרם נזק לפסיפס ,כתוצאה מהשחתת וריסוס צבע וכתובות נאצה, בידי גורמים חרדיים, הפסיפס שוקם בחלקו הגדול, אך נותר עדיין קטע מכוסה בזכוכית שלא שוחזר.
הפסיפס מחולק לשלושה שטיחים המכונים ספינים, בחלק הצפוני של השטיח מתגלים לעינינו, שני אריות וביניהם תשע כתובות הנצחה ביוונית לתורמים שתרמו כסף להקמתם, בשטיח המרכזי נצפה בגלגל מזלות המקיף את דמותו של הליוס, הנחשב כאל השמש, בחלקו הדרומי של השטיח נתבונן בציור ארון קודש וסמלים יהודיים ,של שתי מנורות של שבעה קנים, שופר ולולב.
בארבע פינות שטיח הפסיפס הגדול , נתבונן בדמויות של ארבע נשים המסמלות את עונות השנה ,הלבושות חלקי לבוש על פי העונות , עוד בפסיפס ציורי תוצרת חקלאית , מכוון שבאחת הכתובות שבפסיפס (חלקם ביוונית ובארמית ) מוזכר שמו של אדם בשם סוורוס, קיבל בית הכנסת את שמו כבית הכנסת של סוורוס .
עוד בפסיפס המרכזי ממש במרכזו ,נראה את אל השמש וצמודים אליו דמויות עירומות של גברים על פי המזלות , דבר המעורר את השאלה , מה לדמויות הערומות של הגברים ולבית הכנסת , למרות שמוטיבים כאלו נמצאו בעוד שרידי בתי כנסת באזור.
ההסבר לדעת הארכיאולוגים , כי המוטיבים המופיעים בפסיפס , מונגשים לעיני המתבונן מנקודה של עוצמה וחוסר חשש מתגובות שליליות של הציבור היהודי.
סביב בית הכנסת ,נחשפו ממצאים מהעיר העתיקה של טבריה ,הכוללים קטעי חומה ומגדלי שמירה ,בחלקו הצפוני של הגן שרידי בית מרחץ מתקופת שלטון העותומנים בעיר, שנבנו אולי על מרחצאות קדומים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.