האוניה טייגר הייל נבנתה כאוניית פחם בצי המסחר הסקוטי, נמכרה בהמשך ליווני,שם נמכרה לאנשי העלייה,ומיוון החלה את מסעה ,לנמל הרומני קונסטנצה,בדרכה אספה בנמל וורונה ,כחמישים חברי השומר הצעיר ואת האלחוטאי של האוניה , (האלחוטאים היו שייכים לחבורת הגדעונים) בעת עגינתה בנמל קונסטנצה,הועמסו עלייה כשבע מאות וחמישים עולים שנאלצו להמתין ברכבת שהגיעה מפולין ,עד שבהוראת מלך רומניה שוחררו לאוניה.
האגדות טוענות ,שהאנשים מפולין שהגיעו על הרכבת ושעוכבו בלחץ הבריטים בתוך רומניה, שוחררו להפלגה באוניה טייגר הייל,רק לאחר שהשלטונות הרומנים הגיעו להסכם עם הבריטים ,שעולים אלו יפליגו לנמל חיפה ,כעולים חוקיים על חשבון ההקצבה השנתית ,של חלוקת אישורי כניסה ליהודים בעלייה לארץ ישראל.
נוצרה בעיה נוראית כאשר השלטונות ברומניה ,סרבו לאפשר את העמסת המזון על האוניה לפני עליית העולים,כתוצאה מכך ,הסתבר שהמזון שהועלה ללא פיקוח היה מקולקל ברובו והושלך לאחר כבוד לים,יתרת המזון והמים הוקצבו במשורה.
בטרם ההפלגה בשלישי באוגוסט,עלה על הסיפון קונסול בריטניה ,וניסה לשכנע את העולים שלא להפליג,צרה נוספת הייתה ששלטונות רומניה ,התנו את יציאת האוניה להפלגה בהעלאת עוד כחמישים יהודים בעלי נתינות יהודית על סיפון האוניה.
כתוצאה מהתנאים הסניטאריים והמחסור במזון ומים,בעת ההפלגה ,החלו המחלות להתפשט באוניה טייגר הייל,בחופי טורקיה חברה לאוניה ספינה עם קיבולת של שלוש מאות עולים ,הספינה חוברה בחבל ונגררה אחרי טייגר הייל ,עד חופי קפריסין,שם ביקשו המעפילים מזון ותרופות ,אך השלטונות הבריטיים בקפריסין ,שלחו ספינת משחית ואילצו את אוניות המעפילים לסגת ללב ים.
לאחר שסיפורם של העולים שעל האוניה פרוסולה ,הגיע לידי ארגון העלייה ,שהשיט באותו הזמן,את האוניה טייגר הייל עמוסה בעולים (אוניה יוונית,שנרכשה ביוון ), בשמה הקודם "ציפרוס" , על האונייה תלו השליחים מהארץ, דגל פנמי ובניירות האנייה ,נכתב שהאוניה בדרכה לשנחאי .
האחראים על ארגון העלייה בארץ ,החליטו שהאוניות השטות בדרכם לארץ ישראל ,יחברו ועולי האוניה פרוסולה ,יועלו על סיפון האוניה טייגר הייל, בנקודת מפגש שנקבעה בים,כאשר נפגשו אוניות המעפילים ,הורדה שתי סירות ההצלה של פרוסולה ושתי סירות מאוניה טייגר הייל לים,על מנת להעביר את העולים מהאוניה פרוסולה לאוניה טייגר הייל.
אירוע מצמרר התרחש בעת שהסירות עסקו בפריקת העולים והעמסתם בסירות המשוט הזעירות,הגיעו לסביבת האוניות ,ספינת מלחמה צרפתית שהאירה על הסירות בפרוז’קטור,שתי אוניות העולים ניתקו מגע והסתלקו מהשטח,ארבעת הסירות העמוסות עולים,נקשרו זו לזו,לבל יאבדו בים הסוער.
אוניית המלחמה הצרפתית שהבינה במה מדובר, סובבה את עצמה ונמוגה מהשטח,אוניות העולים פרוסולה וטייגר הייל חברו שוב והעמסה המשיכה עד שכול העולים מפוסולה הועברו,אז מיהר רב החובל שלה ,להרים את רגליו ולהעלם מהשטח.
אוניית הטייגר הייל,הייתה עמוסה לעייפה מעל לקיבולתה,באלף ארבע מאות ושבע עשר מעפילים,חולים רעבים וצמאים,פנתה והפליגה לחופי ארץ ישראל,לאוניה ניתנה פקודה להפליג לחוף עתלית ולהוריד את העולים בעזרת ספינה קטנה בשם טרומפלדור (בשמה השני פוסידון) לחוף,אלא שאחרי שירדו מטייגר הייל כמאתיים עולים ,החלו להיכנס מים לספינה טרומפלדור הקטנה,כתוצאה מעומס היתר.
השליח הבכיר מהארץ,כתריאל שפיקד על האוניה ,פקד על העולים שירדו לספינה טרומפלדור, למהר ולחזור לטייגר הייל,האונייה שינתה כיוון ועגנה ממול לחופי אשדוד של היום,לאחר העגינה הורדה סירה והועמסה בעולים,בשלב הזה ,החלה ספינת משמר בריטית,להעלות נורי תאורה ואף ירו על האוניה .
האונייה טייגר הייל ,פתחה במנוסה כאשר היא גוררת אחריה את העוגן שלא הספיקו להעלות בשלב הזה, מירי זה של הבריטים,נהרגו שני עולים ,אחד מהעולים הצ'כים של האוניה פרוסולה,מיד החל מרד זוטא ,של העולים מצ'כיה שלדבריהם הבטיח להם השליח של ויצמן, שהם ירדו כעולים בנמל חיפה.
כתריאל ששימש כרב החובל, ניהל שיחה עם ה עולים מצ'כיה והרגיע אותם שיהיה בסדר, בעקבות הירי והידיעה כי הבריטים יודעים על האוניה,ניתנה פקודה לשנות את הנתיב ולהפליג מיד אל מול הבית האדום ליד המרינה של היום ולעלות עם האוניה על השרטון שבחוף.
צעירים מההגנה ותושבי שכונת מלול (חוף גורדון של היום) ,ציפו לנחיתת האונייה בראשון לספטמבר 1939,(היום שבו פלשו הגרמניה לפולין),ומיהרו להוריד את העולים ולהבריחם לבתיהם ולתוככי המדינה,עד שהגיעו הבריטים ופיזרו את המתקהלים ,נותרו על האוניה המקרים הקשים של החולים התשושים ,מטפליהם והעולים שלא הספיקו לברוח .
אחת הנוסעות שעמדה על סיפון האוניה הייתה שרה וידר ,עולה יהודיה שעלתה מרומניה,אך נולדה בעיר צ'רנוביץ שברוסיה,שרה למדה אומנות באקדמיה לאומנות ,ועלתה עם חלומה להגשים את רצונה לצייר,לאחר שהשתקעה בארץ והמשיכה ללמוד אומנות ובעיקר ציור,פתחה את תערוכתה הראשונה בארץ ישראל בשנת 1961 .
נוסע נוסף באוניה,היה בשנת 1939 בדרכו לארץ ישראל ,הפליג על הספינה טייגר היל הרופא עור,הדוקטור ג. רייס,שהיה נתין צ'כי ,שנה לאחר שהגיע לארץ ישראל ,התגייס הרופא לצבא הצ'כוסלובקי לאחר שנמלט מצכיה ,בעת הכיבוש הגרמני לאמריקה,נתמנה כפרופסור בבית חולים בעיר בוסטון.
סופה של האונייה טייגר הייל,שניצבה תקועה על חוף גורדון בתל אביב,היה פיצוצה על מנת לבנות את המרינה התל אביבית ליאכטות וספינות מפרש, מי שרוצה לראות את שרידיה מוזמן לצלול מתחת למימי המרינה ולראותם.
כיום מחוף הים במדרגות העולות ,כיכר נמיר המוזנחת,בצידם השמאלי למרגלות מלון הרודס,ניצב לוח זיכרון, המנציח את מעפילי הספינה טייגר היל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.