התחבר
שכונת שמאע הוקמה בגיא בן הינום, במדרון של הסינמטק ומאחורי מלון שכונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, תושביה היו ערבים ויהודים ממוצא מזרחי מן המעמד הנמוך וקשי היום והעניים , במארג התושבים המשתנה בין השנים 1900-1939 ,קבע את התפתחות השכונה , מארג חיים משותפים שהשתנה על פי השינויים בהתיישבות של יהודים וערבים ביחד, כשכונה יהודית היא חדלה להתקיים בעת המאורעות בשנת 1939, שאחריהם לשטח הנטוש ולבתים חדרו והתגוררו אך ורק תושבים ערביים
בשכונה לא התגוררו אנשים יידועי שם שרשמו את שמם בדפי ההיסטוריה , המוסדות היהודים הדירו רגלם מהשכונה ומתושביה ,והכותבים על שכונות ירושלים שבין החומות לבין השכונות החיצוניות לא טרחו לספר או לכתוב את תולדותיה, ולאו רק מההתייחסות כי שכונה זאת ,היא מובלעת יהודית ,שאיננה נמנית על אזור יהודי בעל היסטוריה יהודית, לעומתה השכונות הצמודות לשכונה ,נזכרות בספרות היהודית הירושלמית.
יש התולים את שכיחתה לשכונה שננטשה למשך כעשר שנים בין 1939-1949 ,בידי היהודים ושאוכלוסייתה הוחלפה בתושבים ערבים מוסלמים, גם מיקומה הגאוגרפי לא הוסיף כבוד לשייכות היהודית הירושלמית , כמובן גם ניתוקה הגאוגרפי תרם לשכחה זאת .
אוכלוסיית תושבי שכונת שמאע שמבחינת דלותם ,לא השאירו כמעט תיעוד לתושבי המקום ולתנאי מגוריהם, מפאת השתייכותם לעדות המזרחיות שלחמו על הפרנסה וההישרדות ולא על חיי הרוח, אוכלוסיית השכונה סבלו מחוסר התפתחות שנקטעה מספר פעמים לאורך החיים, בשל אירועים שונים כמו משל הפרעות .
לשכונה חזרו יהודים עולים חדשים להתגורר לאחר מלחמת השחרור ובה חיו בין השנים 1951-1970 שאז פונו התושבים והשכונה נהרסה ועל החורבות נבנה פארק לטובת תושביה של ירושלים.
בתקופת המאורעות הוקם המרכז המסחרי (שמאע ) וממילא בידי יוסף אליהו שמאע , דבר שהביא בלבול מסוים לתושבי העיר , וכמובן שהקמת המרכז שנשא את השם שמאע הוסיף על הבלבול והשכחה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.