שוק מחנה יהודה קזינו דה פריז שוק גרוזיני

קזינו דה פריז בשוק מחנה יהודה השוק הגרוזיני ( סוד קטן מהשוק)

השוק הגרוזיני בשוק מחנה יהודה ,הוקם בצורה פרטית בשנים 1929-30 , בידי היזם יום טוב שרים, בנו של השד”ר רבי יוסף חיים שרים, שחזר בשנת 1927 ,לאחר שהתגורר בארגנטינה ועסק שם במסחר, הוא בנה סוכנות סיטונאית לממכר ירקות בשוק הגרוזיני .

אחרי ששכר שש חנויות ברחבת השוק, אפשר יום טוב לרוכלים ערביים בעיקר מהכפר סילוואן ,לאחר חתימת חוזה עם מוכתר הכפר, למכור את סחורתם ברחבה בתמורה לדמי מס "הארדיה "(דמי שימוש באדמה)  ,לאחר שקיבל הוא ושותפו אבו נתן ,רישיון מהשלטונות הבריטים לגביית המס.

השוק שקיבל את שמו מסוחריו שהגיעו מקוקז וגרוזיה, ממוקם מטרים ספורים לאחר הכניסה לשוק בהליכה ברחוב עץ החיים  מכוון רחוב יפו נפנה ימינה לסמטה צרה , כניסה שנייה קיימת בפניה שמאלה מרחוב יפו לרחוב הפתוח של השוק רחוב מחנה יהודה , לאחר עשרות מטרים בודדים נפנה שמאלה לסמטה שני הרחובות נפתחים בסופם לחצר שבה ממוקמים חנויות ובמרכז דוכנים לסדקית , לידם מבנה השירותים הציבוריים.

שוק מחנה יהודה הדליקה בשוק הגרוזיני

בשנת 1968 בשעות הלילה פרצה שרפה בשוק הגרוזיני וארבע עשר דוכנים נשרפו כליל , רובם של הדוכנים היו של ירקנים נזק גדול נגרם הן מבחינת השרפה והן מאובדן הכנסות של התגרנים.

המחירים בחנויות הירקות ,הסדקית ,חמוצים ,בית הקפה , שבסמטאות של השוק וברחבה זולים משמעותיים , עוד ברחבה של השוק העירקי בפינה השמאלית ,קזינו דה פריז .

בשנת 2011, פתחו מזרחי שהיה ראש ועד השוק בעבר בעליה לשעבר של מסעדת צחקו ז"ל ושנון סטריט ,את קזינו פריז כבר ומסעדה, בניסיון לתת ולהחזיר במעט את אווירת המבנה הישן והקולינריה, בהעניקם לו את שמו המיתולוגי קזינו דה פריז כבר לשתיית בירה ומשקאות חריפים ומסעדה, במחצית 2020 בעת מגפת הקורונה נסגר המקום.

המוסד קזינו דה פריז ממוקם בלב השוק הגרוזיני שבמחנה יהודה, בחצר הגדולה של השוק צמוד לבניין מוריה מאחור שהיה ברחוב יפו, אל חצרו  דרך שער הברזל ,מעוטר בקישוטים ובתבליטים , על קירותיו היו ציורים שנעלמו לאורך השנים ברוח, מרצפותיו של המבנה היו מכוסים בדוגמת ורדים שצבען היה אדום, מרפסת הריקודים שבין הקומה השלישית לרביעית שימשה כאזור לריקודים בימים שהמקום פעל לטובת הקצינים הבריטיים .

לאחר מכן שימש המבנה כמועדון קצינים בריטיים בשנות השלושים והארבעים, בעת ששימש כבית מלון קזינו ובית בושת הכול  כלול באותו מבנה ,המוסד ממוקם בחצר של השוק הגרוזיני ,חצר סגורה בין רחוב עץ החיים המקורה לבין רחוב מחנה יהודה הפתוח, הכניסה לשוק הגרוזיני בפנייה הראשונה ימנה מכוון רחוב יפו ברחוב עץ החיים.

בעת שהוקם המבנה בן ארבע קומות , המבנה הגבוה בשוק באותה העת, בשנות העשרים ,הוא חופה מבחוץ באבן ירושלמית ,המבנה שימש את בוניו בתחילה כעסק סיטונאות לייבוא בעיקר מהמזרח הרחוק, מעל לקומת הממסד היו דירות מגורים , וחלק מהמקום היה מחסני סחורות רצפות המבנה היו מסוג משטחי הארמנים המעוצבות בצורות שונות, אלא שכאשר החל בשיפוץ המבנה לאחר שנים, התברר כי  נגנבו מרבית המרצפות ונעלמו ,הלכלוך שלט וער, ערמות האשפה חגגו במבנה .

השילוט של קזינו דה פריז התנוסס מעל למבנה, האותיות מראה  מרהיב כתובות באותיות של קדוש לבנה, במרפסתו כפי שהעידו אורחיו בשנת 1932 ישבו נשים וגברים לבושים במיטב המחלצות על פי האופנה האחרונה מפריז, ולגמו מכוסות הבירה או היין משהוגשו להם.

המוסד שהוקם בימי המנדט ( משהו דמיוני מהסרטים), שימש אבן שואבת לחיילי הוד מלכותו ולאזרחים שהתמימות עברה להם, זקני העיר מספרים כי מחוץ לכוס הקפה והבירה ומשטח המחולות על גג המבנה, שימשה הקומה השנייה והשלישית של קזינו דה פריז למטרות שונות,  ובעיקר השימוש במרפסת הצופה מעל לשוק ,בה ניתן היה לשזוף ולבדוק ,את מפת גופם של נערות היהודיות והערביות שהעניקו מחסידיהם ,בעת שערכו סיורי תיירות בחדרי המלון בקומה השנייה, מרפסת המלון שימשה כמקום הצגת הסחורה , שלא הובאה מגן הירק אלא הגיעה למקום לא במשאיות.

במקום נערכו משחקי קלפים ,הימורים ורולטה כטוב לבם של המבקרים ,בעת שלגמו מהמשקה התוסס והצורב בגרון בעת שהמנדט הלך לדרכו, נסגר המוסד כמלון ובית קפה ,אלא שבמקומם התיישבה ישיבה שלידה המשיך לפעול המוסד הנשי.

למרפסת קזינו דה פריז עולים במדרגות אפלות בעלות ריח בגוון השוק, כאשר נאחזים במעקה הברזל של המדרגות מבחינים כי הוא עוצב במיוחד, צבעו היה אדום ,והילדים שהתגוררו במקום , נהגו לגלוש עליו, חלק המשפחות שהתגוררו במבנה היו : ביבס, מולכו, אלימלך, מזרחי, מאיר עג'מי, משולם ובוטון .

צייריה המתוסכלים של ירושלים השאירו חותמם על הקירות לאורך המדרגות, כאשר נוחתים על המרפסת ניתן לראות את בית הכנסת שערי חמה ,ברחוב יפו הסמוך, ומנגד ברחוב מחנה יהודה הפתוח, למשכימים קום מובטחת חווית התעוררות השוק בעת שהסחורה נדחפת מהמשאיות לחנויות, לבעלי הדמיון עצמו עיניים ושוו בנפשכם כי השפה מסביב היא אנגלית.

בסביבות שנות הארבעים הוסב המבנה למגורים, שבו גרו רק משפחות יהודיות, בדירות מרווחות יחסית, חלקם המשיכו להתגורר במבנה כארבעים שנה, בקומת הקרקע היית חנות הביצים של דלרוזה .

מכיוון שהמים סרבו לטפס למיכל שהיה בגג הקומה הרביעית הצטרכו דיירי הבית להשתמש במשאבה על מנת למלא את הדוד ,עד שהמבנה חובר לרשת המים העירונית.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

תכונות פילטר לוח

• מתאים לירח דבש
• מתאים לכל המשפחה

מיקום