התחבר
פינה חמה למעדניית אבו דאוד – יצחק בן דוד סבאג
אב המשפחה יצחק בן דוד סבאג ,נולד בעיר חאלב , בגטו היהודי העתיק (בקסיטה) ,מקום המגורים של אנשי העמל, לעומתם בעלי הממון גרו במעלה ההר בשכונה היהודית ג'מאלייה , בני המשפחה מצד האם פרידה (הסבתא) ואחותה אסתר שנולדו למשפחת הללה עבוד , והאחים דוד הבכור ,אברהם , אליהו, מרדכי וזאבי.
לפרידה נולדו יצחק ,אחותו ללה שנישאה לרחמים שמעה ,שהיגרו בהמשך לארגנטינה, והאחות שמחה שעלתה לארץ ישראל לפניו, יצחק התפרנס בחאלב כחייט ובהמשך כבעל מאפייה, עד שגמלה בו ההחלטה בשנות השלושים ,להבריח את הגבול ולעלות לארץ ישראל, הוא הותיר מאחור את אמו ושני אחיה דוד ואברהם, ואת רעייתו .
בעזרת אנשי שלומנו ,הוברח יצחק כבודד ללבנון עלה על סירה שנחתה בחוף נתניה, כאן נלקח בידי אנשי הסוכנות והתיישב במושבה אבן יהודה שנוסדה בשנת 1932, בידי אגודת בני בנימין ,על שטח אדמה בן ארבעת אלפים דונם שנרכש מערבים בידי שמואל בלום , בישוב עבד כחקלאי עד שגמלה בו ההחלטה לעזוב , הנהגת המושבה פנתה אל ליבו על מנת שלא יעזוב ,והציעו לו חלקה משלו ועולם ומלואו , אך הוא סרב ועזב.
בהגיעו לירושלים התגורר בשכונת סילוואן ובהמשך הצטרף לאחותו שמחה שעלתה לארץ לפניו לשכונת נחלת אחים , שם הצטרפה אליו רעייתו לאחר חמש שנים ,שהוברחה גם כן עם שני ילדיה דוד ועזרא, שם נולד גם נולד הבן משה ולאחריה רכשו בית ממשפחת סלנט בשכונת אבו בסל (אוהל משה) .
שכונתה שכונתה "אבו בסל ,על שם אבי הרמטכ"ל לשעבר ליפקין ,שעסק ושלט במכירת בצל בשוק מחנה יהודה, בעת שמשפחתו של אבו דאוד התגוררה בשכונת אהל משה, נולדו הבנים : דוד שחיי בהודו מספר שנים עד שנפטר, והאח עזרא , שפתח את בית דפוס בשכונה ליד השוק .
חלק מהרחבת שטחו של השוק התנהל בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים , ישיבת עץ חיים שחצרה הוקף בחומה, החליטה להרחיב את הכנסותיה ,ולכן בצדו של רחוב יפו ,פרקו את החומה ובנו בשנת 1910 , 16 חנויות בחומת המוסד ברחוב יפו ,חנויות אלו פונו ונהרסו 2001 , על מנת להרחיב את הרחוב בו מקום למסילת הרכבת הקלה, העוברת ברחוב יפו .
בשנות השלושים, החליט ועד ישיבת עץ חיים ,על תוספת לחנויות ונבנו עוד חנויות של הישיבה ברחוב חפץ חיים והותקנו בהם פתח אחורי לחצר הישיבה, על מנת לאפשר לסוחרים הכנסת הסחורות בקלות לחנויות .
בסך הכול נבנו בידי הישיבה בשתי התקופות ,כארבעים חנויות בעזרת תרומות של נדבנים כמו : מיכאל ביניא גורג'י האלמנה שרה רבקה, קרן שמואל ודבורה, רבקה ראטבערג חלקם לזכר יקיריהם שמתו ,וחלקם מהצורך לעזור לפרנסת בחורי הישיבה, כאשר לכול תורם נקבע לוח שיש בפתח החנות עם שמות בעלי החנויות (חלקם נמצא גם כיום ) .
שורת החנויות החלה מהמבנה של משטרת מחנה יהודה ובית הקונסול עד הכניסה הראשית לשוק ומשם ברחוב חפץ חיים ,במטרה להשכירם ולהשתמש בכסף זה לפעילות הישיבה ,
יצחק ובן אחיו בן דוד שלמה מיכה ,רכשו בשנת 1936 ,את החנות ברחוב עץ החיים 41 ,ששימשה בתחילת דרכה כחנות ירקות, בהתחלה רכש יצחק (אבו) דאוד ובן אחיו את הירקות ,מהכפר סילוואן מידי יעקב ואחיו מרדכי שמש שכונו אבו ליש, משפחת שמש שעברו לגור בסילוואן, לאחר שעזבו את עזה ,בסילוואן רכשו משפחת שמש ,חלקת אדמה מידי נסים שמעון עטיה שירד מנכסיו, שם החלו לגדל מלפפונים וירקות את הסחורה מכרו למשפחת אבו דאוד.
בן אחיו בן דוד שלמה מיכה פרש לאחר שנים ופתח בסטה וכונה מלך הבננות, מכוון שבדוכנו הוא מכר רק בננות, ובחנות נותר אבו דאוד, בשנות השבעים החליטו אבו דאוד ובנו משה ,לעזוב את מכירת הירקות ,ולהפוך את החנות למעדנייה חמוצים גבינות ודגים , חנות החמוצים והגבינות של אבו דאוד ,הייתה מחלוצות חנויות החמוצים והגבינות והדגים המלוחים של שוק מחנה יהודה.
אבו-דאוד איש גדל ממדים, שהתהדר בגלביה וכיפה גדולה כיסתה את ראשו, נהג לשבת במרכז החנות, בחורף היה שם פח ממלא בעצים מדליק והרי לכם תנור בית, שעליו נהג להניח סלקים לאפייה ומכר אותם גם כן , ממקום מושבו קיבל את הקונים, שאל מה ברצונם לקנות וממקום מושבו היה מעביר את ההזמנה לעוזרו הצעיר בחנות בדרך כלל הבן משה שהיה אץ לספק את הסחורה.
שפה מיוחדת היית לאבא דאוד כשפנה לעוזרו , שאת שמו קרא בשתי הברות ואז היה צועק את רשימת הקניות של הקונה, את החשבונות עשה אבו דאוד בראשו בלי מחשבון ,מקבל את הכסף ומכניסו לכיסו .
לחבריו נהג האב לפתוח שולחן מאולתר , על מנת שיסחבו כוסית ערק שכונה על ידו קוטל החיידקים , טעמו דגים מלוחים נשנשו זיתים ומלפפונים מלוחים, גבינות מלוחות ,טעימה כזרת ביצי דגים עטופים בדונג, וקינחו במבחר טעמי חלבות , לחבריו הקרובים ביותר היה נותן דגימה מהחומוס שהכין לאחר שטחן את גרגרי החומוס.
בשנת התארגנו 25 סוחרים ששכרו חנויות בדמי מפתח מידי הישיבה עץ החיים , ופנו בעזרת משרד עורך הדין שפאר ועורכי הדין חגי סיטון ותוסיה כהן בני הקהילה החאלבית ,על מנת לרכוש את החנויות שברחוב עץ החיים מידי הישיבה , ולרשמם בטבו על שמם, רוב בעלי החנויות רכשו את הזכויות פרט לשנים.
לאחר מות אבו דאוד, חולקה החנות לשני חלקים באחד המשיך משה שחר את ניהול המעדנייה ,בחלקה השני מימין למעדנייה פעל אחיו יעקב, שבילה כמה שנים בהודו, במכירת מיצים , כאשר עד שנפטר ,לאחר שמשה (שחר) כמובן עם הסיגר הניצחי בשפתיו ,נטל את החנות לידו ,הוא שינה את הקונספט של החנות ,והתרכז יותר במעדנים מיובאים או מיצרנים בארץ,
על פי האגדות ,ללקוחות שביקשו לרכוש זיתים כבושים בסיד בחנותו היה משיב משה, שהבין משהו בחמוצים ובזיתים , שאינו מוכר זיתים אלו כי לדעתו הכנת הזיתים בשיטת ההכנה במי סיד כבוי ,שיטה שהובאה ממרוקו ונקראה מקלס, עיקרי השיטה בהטבלה במי סיד כבוי ,טיפלה בזירוז בהסרת המרירות מהזיתים השלמים , וזירוז התהליך לפני הכבישה , מעין צריבה .
לאחר שהוכנסו הזיתים לתמיסה לשלושה ימים הם הוצאו ,נשטפו היטב ואוחסנו לעוד שלושה ימים בכלים סגורים, הזיתים אומנם נראו יפים ,עם צבעם הטבעי ,אך לדעתו טעם היה שונה עקב הצריבה של הסיד בזיתים.
ולפני שנים מעטות פרש משה מניהול המעדנייה , משה נהג לשחק עמי (האשכנזי) בשש בש, מעיין הטורניר בין האשכנזים לספרדים ,תוך עישון סיגרים.
אחרית דבר
כאשר פרש משה וסגר את המעדנייה בשנת 2015 , פנה אליו נתנאל איבגי שעבד בפיצוחי מורנו ,לשכור את החנות והחל להפעילה כמעדנייה גם כן, אלא שפרץ סכסוך כספי בינו לבין משה בנושא המוניטין וכתוצאה מכך עזב איבגי את מעדניית אבו דאוד, ופנה לאלמנתו של האח יעקב ושכר את חנותם ,ובנוסף שכר אל החנות שמצד ימין שלה של הירקן שמעון לוי שבר את הקיר והפך את המקום למעדנייה משלו, שבה ניתן להשיג גבינות מסוגים שונים מהארץ ומרחבי העולם, יינות, דגים מלוחים ועוד, בשנת 2017 פתח איבגי סניף בקומה השלישית בקניון מלחה במתחם המזון, בניהולה של אשתו.
לאחר שעזב איבגי ,את מעדניית אבו דאוד (משה) ,הושכרה החנות לחנות המייבאת רחת לקום מתורכיה.
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.