התחבר
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
בסוף שנת 1927 בעת שמושל העיר המנדטורי נקט בפעילות להסרת והסדרת שוק מחנה יהודה, לתנאים סניטרים ובניסיון להשתלט ולקבוע אמות מידה חדשים לפעילות השוק ,הוצא צו סגירה וסילוק חנוונים זעירים יהודיים וערבים משטח השוק, נזעקו פרנסי היהודים ובאי כוחם ,וקבעו פגישה עם המושל הבריטי של העיר .
בשל סילוקם משוק מחנה יהודה, נפגעה פרנסתם של סוחרים אלו, טענות אלו הועלו בישיבה , כאשר הציגו למושל כי ישנם הרבה תושבים עניים ובשוק הם מוצאים מזון זול יותר, בנוסף להפסד הפרנסה של הסוחרים.
טענה נוספת העלו הנציגים של הסוחרים ,שמעולם בשום מקום לא נסגר שוק שעובד למעלה מעשרים שנים, סוחרים אלו שעמדו בפני משוקת שבורה לא יוכלו למצוא מקומות עבודה חדשים, ובנוסף אלפי אנשים המשתמשים בשוק יאבדו מקום לרכישת מזון זול יחסית.
תלונות על אכזריות השוטרים שבאו לפנות את הסוחרים נשמעו גם כן , הבעיה הנוספת הייתה כי סילוק הסוחרים והריסת הפחונים נעשה לפני החגים ,ומנע הצטיידות במזון של תושבי העיר היהודיים, על כן מבקשים לסוחרים לחזור על מנת לספק סחורה לקראת החגים.
לסיכום סגן המושל הבטיח לפנות למחלקת הבריאות המנדטורית ,על מנת להחזיר את המצב לקדמותו (הבטחות והבטחות) , ביולי 1929 פעלו שוב השוטרים בעקבות החלטה של המחלקה הסניטרית , לסלק כחמישים סוחרים (בעיקר ירקנים) משטח השוק, על מנת להסיר את רוע הגזרה, פנו הסוחרים לוועד הקהילה , שיפעל למענם אצל השלטונות, כתוצאה מהמהלך נותרו הסוחרים עם סחורה שנרקבה ונגרם נזק להכנסותיהם.
בעקבות ההתנכלות של השלטונות המנדטוריים ,ובעקבות הפרעות של שנת 1929 בעיר העתיקה ,פנו סוחרי השוק לוועד הקהילה ,שייצג אותם על מנת שירכשו שטח בשוט מאדמותיו של וואלרו בשנים 1929-30, על מנת להקים עליו את השוק שנקרא הלוואה וחיסכון .
אלא שלמרות שנבנו מבני אבן ונבנו שני רחובות שבהם נפתחו חנויות, פנו הסוחרים לוועד הקהילה בשנת 1934 ,שיתלונן אצל השלטונות ,לסילוק הבסטות ודוכני המכירות המאותרות שעל הקרקע שמסביבם.
בסטות של התגרנים הערביים שהגיעו מביתר , חברון ,בית לחם והיהודים מגב ההר ,נקודות שבהם מכרו סחורות חקלאיות בעיקר ,ללא פיקוח עירוני , ללא תשלום מיסים וללא תשלום שכירות ,ובתחרות שאיננה הוגנת וקשה של הורדת מחירים לסחורתם , הסוחרים בשוק דרשו שרוכלים אלו יפונו מיידית מהאזור .
לעומת זאת הסוחרים בשוק אינם מסרבים לבואם של הפלחיות הערביות מהכפרים הסמוכים ,הבאות למכור את מרכולתם בשוק, הסוחרים מתנגדים לבואם של הרוכלים מאזורים הרחוקים מירושלים ,ויש ערבים תגרנים המגדילים ראש וקונים כמויות גדולות של ירקות בשווקי העיר העתיקה, ובאים למוכרם בשוק מחנה יהודה ,ויוצרים תחרות שאיננה הוגנת
מאחר והשלטונות לא מיהרו לבצע את רצונם ,הכריזו כחמישים סוחרים יהודיים הסוחרים בשוק ,על שביתה בת שלושה ימים, ובמקביל דרשו כי נציגיהם יתקבלו לדיון עם ראש העיר.
לישיבה הוזמנו נציגי הסוחרים, שני הרופאים הממשלתיים במשרד הבריאות העירוני , ראש העיר ועוד נציגים מהמנדט הקשורים לנושא המזון והמסחר בישיבה הוחלט כי ראש העיר ישלח לחוכר ובעל הזיכיון לשוק ,שעליו לפנותם תוך שבוע ימים ,אחרת יבוטל זיכיונו ,במקביל אישרו לפלחיות מהכפרים הסמוכים לפעול עד השעה 15 בכול יום.
ומאחר והעולם נוהג כמנהגו והמצב חזר לקדמותו ,שביתה נוספת בת שלושה ימים ,התקיימה בשוק בשנת 1936 מאותה הסיבה ,שוב יצא מכתב התרעה לזכיין שיילקח ממנו הרישיון באם לא יסלקם.
מלחמת הסוחרים בשוק כנגד סוחרים שרכשו ירקות ופירות אצל סוחרים ערבים ומכרו אותם בזול תוך גרימת נזק כספי לשאר הסוחרים בשוק, חלק מהסוחרים החליטו לנקוט ביוזמה לביעור התופעה .
בתחילה סוחרי השוק בגיבוי מוסדות דת ,הוציאו פשקווילים שהופצו בשוק נקראו אנשים להחרים ולא לרכוש סחורה מסוחרים יהודיים שעשו זאת, לאחר מכן החליטו חלק מהסוחרים בעיקר הצעירים להתנכל למשאיות שנחשדו בהובלת סחורה משווקים ערביים.
באחת הפעמים ,כאשר הגיעה משאית עמוסה בירקות ,לחנותו של הסוחר שטרית יעקב , טענו צעירים אלו שהירקות והפירות הגיעו משוק ברמלה, מיד התנפלו על המשאית מספר צעירים ,והשמידו את הירקות ,כאשר הם צועקים סחורה זאת נקנתה ברמלה, אל המקום הוזעקה משטרת המנדט והיא פיזרה את הצעירים וחלק מהצופים בתגרה בכוח תוך שימוש באלות.
בשנת 1939 פשטו כוחות שיטור של המנדט ,בעקבות תלונות רבות ונישנות שהצטברו ממחלקת הבריאות , על מגרש ריק בכניסה לשוק מכוון רחוב יפו, בפשיטה סולקו דוכנים מאולתרים שולחנות בסטות ועוד ,ששימשו להנחת סחורות הרוכלים , קהל הבסטונרים כלל רוכלים מאנשי עדות המזרח , שמכרו עליהם ירקות ופירות ,ובסוף היום נותרה האשפה ,מכיוון שהעירייה לא טיפלה בפינוי האשפה.
בעקבות הפינוי פנו הרוכלים לוועד הקהילה שיעזור להם בנושא, אל מול השלטונות, על מנת לאפשר את המשך השוק המאולתר ,דרשה העיריה כי השטח ירוצף , שעובדי העירייה יוכלו לנקות ,ולפנות מדי פעם את הפסולת שהצטברה.
שוק מחנה יהודה מקרה דומה ארעה לסוחר אהרון ארוצטס
שנת 1936 לאחר המאורעות ,ניתן לראות כיצד נטש אהרון ארטושס את חנויותיו בעיר העתיקה ,ורכש שבע חנויות בשוק מחנה יהודה , בעקבות עזיבתו את העיר העתיקה עקב המאורעות, אחת מהחנויות יועדה לשמש כחנות ירקות ופירות, לחנות זאת רכש ארטושס ירקות בניגוד לרצונם של סוחרי השוק והיהודים בשוק הירושלמי ולמרות האזהרות שהופנו אליו.
לטענתם אהרון ארטושס המשיך לרכש את הסחורה ,מידי ערבים ואנשי מושבת שרונה של הטמפלרים ליד יפו המוכרים היו מוקצים בעיני היהודים העבריים כשונאי יהודים ,את הסחורה רכש ארטושס במחירים מוזלים ושילש את המחיר בעת המכירה .
על מנת להראות את מורת רוחם של היהודים ,התארגנו מספר צעירים והתנפלו על משאית ירקות שהביאה סחורה לחנותו והשמידו את הסחורה משטרת המנדט עצרה שני צעירים כחשודים במעשה.
בתגובה הודיע ארטושס כי את הסחורה הוא רוכש מידי סוחר יהודי מפתח תקווה ואין הוא יודע או אחראי למקורות הסחורה בנוסף הודיע ארטושס כי סחורתו זולה בחנות הירקות שלו, עוד טען כי הוא מכחיש רכישת ירקות מגרמנים במושבה שרונה, לדעתו כול האשמות נגדו מקורם בקנאה ועלילה שהתרקמה כנגדו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.