שוק מחנה יהודה חנויות העופות והביצים

ביצים שוק מחנה יהודה

בעת פשיטת משטרת המנדט בשנת 1943 ,על אחת הדירות במחנה יהודה ,התגלה באחד החדרים מערום של ביצים שהוחבאו ללא דווח לפיקוח של הממונה על המזונות.

השלטונות גם החלו במבצעי עקיפה על מחירי הביצים בשוק, ובעת ביקורת שנערכה בתחילת 1945 נתפס שלמה כהן באשמת הפקעת מחיר לביצים, הוא נידון לקנס של 25 לא"י בבית המשפט.

ביצים בתקופת הצנע 1949-59

בתחילת תקופת הצנע בשנת 1948 ,החליטו במשרד הבריאות כי מנת אבקת ביצים מחיר מנת 100 גרם לנפש הייתה 130 מיל, לאחר מכן החלו להגיע באוניות ביצים מתורכיה שנמכרו גם כן בהקצבה של 2 ביצים לאדם מבוגר ,והמנה גדלה לכמות של 3 ביצים לאדם ושש ביצים לילדים, מחיר 24 מיל, כמו כן נקבעו נקודות החלוקה האזוריות ובמחנה יהודה ובתלושים לידי חנוונים מהשוק.

בשנות החמישים עלתה המנה ל 3 ביצים למבוגר ו  7 ביצים לילד , אנשים חולים ,קיבלו את הביצים ,במשרד הבריאות או בתחנות בריאות בעיר ,תמורת תלוש ורוד , וצמחונים מקבלים תמורת  התלושים 5 ביצים לנפש בסניפי תנובה.

במחצית 1950 ירדה מנת הביצים לחלוקה לחמש ביצים לילד ולשתיים למבוגר, באוגוסט אותה שנה ,הצטמצמה המנה ל  4 ביצים לילד ושתים למבוגר, מחירה של ביצה בשוק השחור ,האמיר לעשר פרוטות , ולקראת החגים בשנת 1956 האמיר המחיר לשבעים אגורות ויותר לביצה , אף בשנת 1963 האמירו המחירים של הביצים בשוק ,לאחר תקופת הצנע.

בשנת 1956 פלשה חברה שנקראה מרו לאחד מחצרות הבתים במחנה יהודה, העמידה בשטח כלובי עופות ולול ,והחל למכור עופות חיים במקום, הדיירים פנו לעירייה ועדיין מחכים לתשובה.

חלק מהחנויות בשוק מחנה יהודה היו משחטות לעופות וחנויות לביצים ,זוכר אני כילד ,שהגעתי אני ואימי לשוק לפני יום כפור ,על מנת לקבל ברכת כפרות ,תוך סיבוב תרנגולת שנאחזה ברגליה בידי המברך , תרנגולת שצרחה במלא גרונה ונפנפה בכנפיה מעל לראשי ,(חשבו על פחדיי כילד מהטקס והצווחות של האומללה, לפני שהובלה לטבח,) בסיום הטקס אחז השוחט בתרנגולת שחט אותה בסכין גילוח, נוצותיה נמרטו בידי נשים במקום ,והיא הובלה כלאחר כבוד לסיר הבישול, להכנת המרק לסעודה המפסקת.

בשנות החמישים והשישים החלו נשמעים קולות מחאה למשחטות שפעלו בשוק ,עקב ההמולה , הריח והזוהמה כתוצאה מהלשלשת והדם ומריטת הנוצות שנעשו לאורך כול הימים , לשכת הבריאות העירונית ,פעלה לחיסול המשחטות בשוק, ונתנה אולטימטום לשוחטים להעביר את עסקיהם מהשוק למקום אחר.

כאשר העירייה בשנת 1981 ,ניסתה להוציא את השחיטה השחורה של העופות מהאטליזים שבשוק, הוצא צו לסגירת המשחטות ,אי לכך נאספו כחמישים מהם וצרו על משרד ראש העיר קולק, קצביים אלו סיימו את המצור , רק לאחר שהממונה על שפור פני העיר הבטיח שלא ישונה החוק.

משחטות מחנה יהודה

חלקם של המורטים, התרכז בשלוש משחטות וחנויות לעופות בשוק מחנה יהודה ,המשחטה האשכנזית ברחוב בית יעקב 4 משחטת רחוב עץ חיים שהפכה לחנות כהן ירקות ,משחטת רחוב החרוב הספרדית ,כיום מזרחי פירות אורגניים ,

למרות צווי סגירה של בית המשפט ,למשחטת העופות בשוק הסיטונאי של תנובה ,ולשבע המשחטות שבשוק מחנה יהודה עופות ובשר בקר , שהוצאו בשנת 1971 , המשיכו משחטות אלו לפעול ללא רישיון וללא פיקוח,  מבקר העיריה התלונן כנגד נחמיה עוז מנהל שפע בעירייה.

מבקר העירייה טען כי נחמיה לא אכף את צווי הסגירה ,ואף הוציא רישיון זמני למשחטת תנובה בשוק הסיטונאי, שהוקמה ללא אישור ופעלה ללא רישיון, משחטות אלו פעלו בתנאים סניטריים גרועים .

נחמיה עוז פנה למועצת העיר בבקשה לדחות את סגירת המשחטות, על פי בקשתו הסכימה העירייה לדחיית מועד סגירת המשחטות בין השנים 1971-1976 , למערכה כנגד המשך קיומם של המשחטות התווסף פרקליט מחוז ירושלים .

לטענתו הימנעות העירייה מלבצע את צווי הסגירה של בית המשפט, והטלת קנסות בסכומים מגוחכים ,מעמידה באור שלילי את עיריית ירושלים , בתהליך הארוך שבו לא אכפה את החוק, לאחר לחץ כבד הוציא נחמיה עוז את צווי הסגירה המיוחלים והוריד את הזוהמה במעט בשוק מחנה יהודה .

משרד הבריאות גם כן הצטרף לתלונה לסגירת המשחטות בשוק ופנה בעצמו לעירייה על מנת שיבצעו את צו בית המשפט, ואף איימו שיפנו למשטרה לאכוף את הצו, במיוחד לנוכח הידיעה על השחיטה השחורה , בתגובה השיבה העירייה כי זה תפקיד משרד הבריאות לסגור 7 משחטות שחורות  אלו.

מאחר וקיים חוק, שאין לשחוט תרנגולות במקום ,שבו מתבצעת ברכת כפרות על פי החוק ,העופות צריכים להגיע לבית מטבחים על מנת לעבור שחיטה, אבל בשנת 2014 עדיין התקיימו הברכות והשחיטה בשוק, למורת רוחם של העיריה ומחלקת התברואה , שבתגובה החרימו כלובי עופות ,והצילו 2200 עופות שהוכנו לברכות ושחיטה, שנחשפו לשמש ולסבל בכלובים.

במחצית שנות הארבעים ,מחלקת הפיקוח של המנדט ערכה חיפוש בשוק מחנה יהודה, בעקבות החיפוש התגלה מחסן ובו כמות ביצים גדולה שעליה לא דווח למחלקת הפיקוח ,בצים אלו הוחרמו ונמסרו למטבח בית החולים שערי צדק, משום המחסור בביצים הגיעו לארץ משלוחים מתורכיה , דניה ומהולנד , בימי הצנע ניתן היה לקבל מנה של חמש ביצים במקום מנת הבשר הקפוא לצמחונים.

ואם בתרנגולות דנו נזכר בחנויות לביצים שהיו בשוק, עד שבשנים האחרונות התחילו להגיע לשוק ביצים מלולים שמעבר לקו הירוק משטחי הגדה ,ביצים שלא עברו בדיקות של משרד הבריאות ,ועליהם חותמות מזויפות של משקי לולים בישראל, אלא שמשרד החקלאות נלחם בתופעה ודוכני הביצים חלפו מהעולם.

בסוף שנת 2017 ערכה המשטרה חיפוש אחר חשודים בעבירות פלילים בדירות  בעיר, להפתעת הבלשים התגלתה דירה שחדריה היו מלאים בקרטונים של ביצים, לאחר שהתברר כי ביצים אלו שאוחסנו בדיה היו מיועדים להפצה ברחבי העיר.

המשיכו הבלשים לחקור והתברר כי קרטוני ביצים אלו הגיעו מלולים בשטחי יהודה והשומרון ,ביצים שלא עברו פיקוח של משרד הבריאות לגבי תקינותם ביצים אלו מסכנות את ציבור הקונים ,מכוון שהתרנגולות לא חוסנו כראוי וקיימת הסכנה לנגע חיידקים ומחלתם של המשתמשים, במיוחד שביצים אלו אוחסנו בדירה ללא קירור ובטמפרטורה שאיננה מבוקרת.

תופעת הברחת ביצים שאינן מבוקרות הייתה נרחבת בשוק, אי לכך החליט הוועד בראשות היו"ר נינו פרץ להילחם בתופעה עקב חששם של הסוחרים לבריחת לקוחות , מפרסום הסכנה לביצים אלו , כיוון ששמם של הסוחרים היה חשוב ממעשי רמיה אלו ,שהיו עלולים לפגוע בפרנסתם.

מנגד הצטרפו אנשי הפיקוח העירוני ואנשי משרד הבריאות בפעולות למניעת זליגת ביצים לחנויות בשוק, לאחר גל מעשי המניעה וההחרמות של ביצים אלו, התחכמו חלק מסוחרי הביצים בשוק, וביחד עם שותפיהם הערבים , והחלו לסמן ביצים מוברחות אלו בחותמות מזויפות , מובן שזה עבד זמן מה עד שהשלטונות עלו על התרמית ,ושוב לחמו ברמאים ללא הפסקה, בפשיטה אחת נתפסו אלפי ביצים בשני דוכנים של אותו סוחר .

בהמשך המצוד אחרי סוחרים אלו ,נתפסו כשלוש עשר אלף ביצים שעליהם סימון מזויף ,בחנות הביצים של יהודה אוחיון ברחוב מחנה יהודה 3 והושמדו, בנוסף לבשר שנמכר גם כן ללא ביקורת של משרד הבריאות .

אחד ממוכרי המיצים בשוק החליט להגדיל את הכנסתו ,והסתיר במחסנו שבשוק כחמישים אלף ביצים בעלות חותמות מזויפות, שהגיעו מהשטחים ערב החג, בכוונתו הייתה להקפיצם בקרב סוחרי השוק, למזלם של הקונים תבניות אלו אותרו והושמדו.

שוק ממחנה יהודה מורטי הנוצות

כאשר מתבוננים ,בעוסקים במלאכת מריטת הנוצות בשוק מחנה יהודה, מלאכה שנעלמה מהעולם ,כאשר הוקמו מפעלי השחיטה ונכנסו מכונות אוטומטיות למריטת נוצות, עד אז התקבצו למלאכה : אלמנות ,גרושות ,ישישות נשים חסרי הכנסה שגורלם לא שפר עליהם, שהגיעו כמעט לתחתית המלאכות הקשות ,שבו שכר העבודה נמוך עד כדי גיחוך .

חלקם של המורטים, התרכז בשלוש משחטות וחנויות לעופות בשוק מחנה יהודה ,חלקם עבדו בכוכים ,וחלקם על המדרכות בפתחי החנויות, כאשר נפתחה דלת הכוך נתגלתה תמונה סוריאליסטית של נוצות ועוד נוצות המרחפות בחלל ממשב הרוח שנכנס מבעד לפתח.

נוצות ריחפו באוויר ,על גבי מורטות הנוצות, בארגזים שלתוכם הושלכו ועל רצפת הכוך, על הקרקע או על ארגזים ,ישבו המורטות ובתנועות ידים מיומנות מרטו את הנוצות מהתרנגולות או האווזים השחוטים , כאשר המבקר ניסה לקבל פרטים על הנשים , התברר כי גורלן לא שפר עליהם והן לפרנסתן ולמשפחה ,הגיעו לפינת העבודה הקשה הזאת,

לכול מורטת סיפור משלה , בעלי המקום משלמים להן שכר של 3 גרושים לעוף מרוט, בהמשך המחיר הועלה ל 15 פרוטות ,חלקם בעלות מומים וחלשות המצליחות למרוט  כעשר עופות ליום עבודה, לכול כוך מנהלת מקום המשכירה פינות לעבודה בתמורה לחצי מפרי עמלה, עיניה חדות ואינה נותנת לשכר לחמוק מידיה ,גם כאשר יש המשלמים אפילו שכר גבוה יותר למורטת.

במלאכת מריטת הנוצות הדורשת זריזות ,ניתן להבחין במספר גברים העוסקים במלאכה , ישנם גם זוגות זקנים  העובדים ביחד עשרות שנים במריטת נוצות, והיריבות גדולה בינם ,בעת מלחמת הקיום לקבלת עופות שחוטים למריטה.

זקני השוק מספרים כי בעבר לכול חנות עופות ואטליז היו מורטות מקצועיות משלהם, האגדות ממשיכות ומספרות כי בעבר הייתה עבודה בשפע, יחדיו עבדו המורטות בקבוצות ,תוך דו שיח שלפעמים גרר צעקות  בוויכוח של מי העוף שזה רק נשחט ,לפעמים נשמעה בקבוצה שיריי ייאוש למצבם.

חלק מהמורטות מרטו רק את צוואר התרנגולת ,חלקם את שאר הגוף והכנפיים, עבודתם נמשכה משעה שמונה עד השעה ארבע ,בימי השבוע הרגילים ולקראת החגים ולפני יום כיפור העבודה הייתה רבה.

בתקנות משרד הבריאות בשנת 1969 נקבע כי לאחר מריטת הנוצות יש לפתוח את הבטן ולנקות את קרבי העופות , אלא שבעלי המשחטות והסוחרים התחכמו ותלו את העופות ללא הניקיון הפנימי באנקולי החנות במקרר או מחוצה לו , דבר שהביא כר פורה לחיידקים ,חלקם של הסוחרים התחכמו והיו מציבים בקרבתם פתיליות או פרימוסים דולקים , בשיטת העוף החם, על מנת להראות לקונים כי התרנגולות טריות מיד לאחר המריטה.

אגדת שוק שחיטת התרנגולים והתרנגולות בשוק מחנה יהודה

האגדה לשחיטת העופות מספרת על המחלוקות שבין  השחיטה בידי שוחט ספרדי אל מול שחיטה בידי שוחט אשכנזי, נהוג היה בירושלים כי לספרדים ולאשכנזים בנושא השחיטה ,הייתה הפרדה מלאה וברור שכול אחד משתמש בידי השוחט האמון על עדתו.

האגדה מספרת כי בשור הירקות בשנת 1927 היו שתי חנויות לעופות ,אחת לספרדים (פריינק) ואחת לאשכנזים, האגדה החלה בסיפור של אישה אשכנזית שרכשה עוף בחנות הספרדית בשבעה עשר גרוש ,הוסיפה חצי גרוש לשחיטה שנעשתה בידי שוחט ספרדי ועוד חצי גרוש למריטת הנוצות.

ראה אותה יהודי בן העדה האשכנזית ,ושאלה איכן רכשה את העוף ומי שחט אותו, כאשר הצביעה האישה על השוחט הספרדי, החל השואל האשכנזי לחרף ולגדף בצעקות את האישה האומללה , והוסיף זה עוף טרף משום שנשחט בידי שוחט ספרדי ,ועלי למכור את העוף הטרף לדעתו לגוי.

בעקבות  המהומה מיהרו והתאספו קהלים ספרדיים ואשכנזיים מסביב , והחלו לריב ולגדף אחד את השני , עוד הם רבים ניגש יהודי אל האישה ורכש את העוף בעשרה גרוש, יצאה האישה התמימה מופסדת ומלאת בושה .

מוסר השכל שהשחיטה כשרה גם של הספרדים ושל האשכנזים ,אלא שהתחרות מעבירה אנשים על דעתם, עמד השוחט הספרדי והוריד ממחיר עבודתו ונתמלאו ידיו בעבודה .

אגדה ירושלמית מתחילת המאה התשע עשר ,מספרת ומתארת את מצבם הכלכלי של היהודים בירושלים ,דרך סיפור האישה והתרנגולת תחילת האגדה מתארת את האישה האוחזת בתרנגול ,שהגיעה לשוחט בשכונה ובקשה לשחוט את התרנגולת, מיד קפצו שני שוחטים והחלו להתווכח מי ישחט ויקבל את דמי השחיטה, מדיבורים הגיעו להרמת ידיים ובמהומה הרימה רגליה התרנגולת וברחה, מוסר השכל : שנים רבים והשלישי זוכה.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום