ראשון לציון סיפור באר המים הראשונה במושבה ראשון

מיד לאחר העלייה לנקודת ההתיישבות במימונו של הברון רוטשילד בראשון לציון הבינו המייסדים כי אין תקומה למושבה ללא מקורות מים משלה ,מיד החלו פעולות לאיתור מקום לקידוח באר המים הראשונה ,בתחילה פנו לגבעה שעליו עמד בית הכנסת של המושבה ובסמוך לו בתחילת פבואר 1883 ,החל הקידוח בפיקוחו של מנהל בית הספר של מקווה ישראל שמואל הירש נציגו של הברון רוטשילד,אלא שהמקדח שהגיע לעומק 30 מטר לא בישר את מציאת המים ובפועל מחוץ לשכבות עפר, לא העלו הקודחים דבר.
כיוון שכך עברה נקודת הקידוח במחצית פבואר 1883 ,למדרון של הגבעה והחל תהליך הקידוח חדש, למרבה צערם של הקודחים ,כאשר הגיע המקדח לעומק של שלושים ושמונה מטר ,נתקלו הקודחים בשכבת סלע ,שגרמה להם להאט בצורה משמעותית את קצב הקידוח, אנשי המושבה החלו להתייאש בהבינם כי ללא מים אין אפשרות להיאחז בקרקע , נציגו של רוטשילד שמואל הירש אף כתב לברון רוטשילד ,את בעיית המקדח שנתקל בסלע ואת ההשלכות למושבה בגין חוסר המים.
למרבה שמחתם של הקודחים ,הצליח לבסוף המקדח לעבור את מחסום שכבת הסלע שעוביו כשמונים סנטימטר ,לאחר עשרה ימי קידוח בסלע ,והמשיך בקידוח לעומק, כאשר הגיע המקדח לעומק של שלושים ושמונה מטר החלו להראות סימני מים ולבסוף בעומק של ארבעים ואחת מטר נתגלתה הנביעה בתאריך ההיסטורי של 28,2,1883 .
למזלם של הקודחים ,הם השתמשו במקדח לחיפוש בארות ארטזיות ,ששלח הברון רוטשילד לבית הספר החקלאי מקווה ישראל שנה קודם לקידוח זה ובמקדח זה השתמשו לקידוח באר המושבה ראשון לציון, אלא שבשימוש בתהליך השאיבה הרגיל מבארות מים (שיטת הנוריה) והציוד בארץ ישראל ,לא הייתה בנמצא פתרון למערכת שתוכל להעלות את המים מעומק כה רב , אז פנה נציגו של הברון רוטשילד לליפמן שנחשב למומחה הגדול בארץ ישראל למשאבות ,על מנת שימצא פתרון ומשאבה מתאימה להעלאת המים לשימוש המושבה.
ואכן לאחר תקופת מה נמצא הפתרון להעלאת המים והמושבה החלה לפרוח.

מיקום