ראשון לציון מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר

מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר
ראש העיר לשעבר של העיר ראשון לציון לאורך ארבעה קדנציות הנחיל לעיר תפיסה וחזון לאומי ענק בזכות הריאות הירוקות וחזונו לגנים נרחבים ייחודים בעיקר בחלק המערבי של העיר בשכונת כרמים בשדרת התקומה ,אני מניח שלא היה קל להילחם בכריש הנדלן הישראלי המצוי החיי גם מחוץ למים , מר ניצן מאיר הקציב שטחים נרחבים לרווחתם של תושבי העיר ,את זה אין אפשרות לקחת ממנו ומחזונו.
לטעמי , מי שעדיין לא ביקר מוטב שייקח לעצמו מעט זמן , רצוי לעת ערביים ושקיעה ויגיע לרגיעה ומנוחה בינות למדשאות ולאנדרטאות הפזורות במרחבי הפארקים ואולי בביקור זה יחוש רגע של הביחד עם העם היהודי וסבלותיו למדינה שהוקמה, ואולי בביקור זה ישכח את החיים המודרניים והערכים שנפלו לאורך השנים ,וימלא מצבריו במעט אוויר ערכי וערכים שאבדו.
הפארק הכולל מספר מתחמים ושדרה הקשורים לזכר קורבנות השואה ,האנשים שאבדו בהשמדה, שדרת 32 מדינות לציון מספר חסידי  אומות העולם שהוכרו בידי ישראל במדינתם, סיפורם שזור בתולדות סיפור השואה  ובתולדות השואה וסיפור הקמת המדינה שאותו ניתן לראות גם בארבע עשר הריקועים המוכספים מאלומיניום המוטבעים מסביב לאנדרטת מנורת סמל התקומה.
את סיורי התחלתי באנדרטת פסל התקומה של הפסל אליעזר ויסהוף ,הפסל בנוי  מסגנון חדשני של תצורות מבט שונות על שבעת  קני החנוכייה  מכל זווית בהיקף כאשר ניצבים  מרחוק או מקרוב הפסל  ניצב על גבעה  בולטת בפארק על בסיס מאריחי אבן מסותתים , הפסל מתנשא לגובה תשע מטר ומוטות כנפיו בקני המנורה גם כן תשעה מטר,הפסל יוצר מנחושת רקועה ,כאשר בבסיס הפסל מופיעים 14 תבליטים מאלומיניום רקוע יצוקים , המתארים אירועים שונים בתולדות היישוב בארץ ישראל מריקוע המספר את סיפור הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לאורך המאורעות והאירועים שבדרך עד הקמת המדינה.
האדם בגודלו ואפילו שחקני כדור סל ,מתגמדים בעמידה למרגלות הפסל, יש להקיפו על מנת לחזות בריקועים המוטבעים על בסיס המנורה ובעת ההקפה יש להתבונן בשינוים המובנים של כנפי המנורה, כאשר נכנסים מעט לאווירה ולהתבוננות לרעיון הפסל ביצירתו אי אפשר שלא לחוש בעוצמה של האדם במדינה.
כאשר חוצים את הכביש עוברים לחלק של האנדרטאות הזיכרון לשואה ובראשם האנדרטה
לזכר השואה והגבורה אלמנט גדול הנשקף ממרומי הגבעה , אלמנט המורכב מגושי בטון במשקל 18 טון , בגובה שמונה מטר,באורך 16 מטר וברוחב 12 מטר וכל האלמנטים הגושניים הללו מונחים על בסיס בטון שניצב במשטח מרוצף כדוגמת מנורת שבעת הקנים, ורחבת טכסים ליום השואה.
בחזית האנדרטה מוצב תבליט של הכיתוב משירו של אלתרמן, בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו.
למתבונן באנדרטה המורכבת מאלמנטים מלבניים המתארים את פסי הרכבת במעברם בשני השערים למחנה וששת ארובות המשרפות והמסמלות את ששת המיליונים של היהודים שהושמדו, כמוטיב משער אחד נכנסים ומשער הארובות יוצאים.
בששת הארובות מותקנות לפידים הבוערים מערב יום הזיכרון לשואה עד אחרי יום העצמאות , במרכז האנדרטה אמורה הייתה לדלוק בכול שעות היממה אש תמיד לזכרם
אך לצערי בביקורי היא לא דלקה, באזור המצבה פרחים צהובים לתזכורת הטלאי הצהוב שענדו היהודים במלחמת העולם השנייה באירופה.
החלק המעניין גם כן הוא בחלקה האחורי של האנדרטה במדרון התלולית מפת אירופה בתבליט אבן כאשר ישנם מפלסים בגבהים שונים על פי כמויות הנספים בארצות השונות וטבלת ההשמדה וחלוקה מדינית וגיאוגרפית גם כן , לסיכום הנספים על פי הכמות בארצות באירופה , מפה הממחישה והמצמררת את ההשמדה בתזכורת לאירופה של אחרי המלחמה .
למרגלות מפת התבליט מזרקה בצורת מגן דוד ותעלת מים המחוברת במעין מפל ממרגלות האנדרטה הגדולה לצערי זרימת המים גם כן לא פעלה וחבל כי לדעתי המים בזרימתם מרמזים על הטפטוף של הניצולים העפלה  למדינת מגן הדוד הלא היא ישראל.
מאנדרטת הזיכרון לשואה ממשיכים בשבילי הגן לכוון פסל הלוחמים היהודיים החצובה בסלע אבן שמשקלו 14 טון  ,חבל שסימני הבלות באבן החלו לפעול באזור החיבור של הראש לגוף.
הדמויות המפוסלות נבדלות בכובעים שעל ראשיהם .בשלט המוצב ליד הפסל נמצאת שורה מדבריו של פריקלס מהמאה הרביעית לפני הספירה לבני אתונה שבה הוא אמר החירות היא נכס שזכאים לו רק המוכנים להגן עליה .
בהמשך הדרך מגיעים לחורשת הבנים שנועדה להנציח את בניה של העיר שנפלו על משמר המולדת, כאשר הרעיון לשילובה בגן הוא שאלו הם ניצולי שואה או צאצאיהם שנפלו בשליחות זאת.
לסיום מסיימים בפסל הדלתות הפתוחות הבא להנציח את ניצולי השואה אשר הגיעו בבריחתם לאיי הפיליפינים ואשר התקבלו בברכה ,בבחינת דלתות פתוחות , האנדרטה מציינת למעלה מחמישים שנות קשרים בין המדינות .
האנדרטה מורכבת מלוחות שיש גבוהים המשולבים בלוחות פלדה הצבועים בצבע חום וצהוב
כל דלת מסמנת משולש כדגם בדגל הפיליפיני וצורת שני משולשים המשולבים והיוצרים את סמל המגן דוד. במפתן לפני כל דלת מוטבע בקרקע כף רגלו של ניצול שברח לפיליפינים וחיי כיום בישראל, ילדת ניצולים שנולדה בפיליפינים וחייה בישראל כנכדת ניצולים .

מיקום