תוצרת בית החרושת נמר החלה להופיע בשוק בשנת 1941 ,בתחילת דרכו העסיק המפעל כשלושים עובדים גברים ונשים המופרדים במחלקות שונות , הבעיה העיקרית של המפעל היא שכר העובדים , שלטענת מנהלי המפעל האחים ליפשיץ ובהם האח ישראל ,נעוץ במחירי התחרות אל מול החברה השוודית טרסט שבבעלותה חברת נור.
הגפרורים יוצרו מעצי ברוש וצפצפה ,שעובדו במכונות שיצרו קסמים דקים,הוטבלו בפרפין וגופרו בגופרת בראשיהם, מנהל העבודה והמדריך הראשי הגיע מרוסיה.
כיוון ששכר העבודה היה נמוך וההסתדרות הייתה בחיתוליה ,הוכרזה שביתה של הפועלות במפעל בשנת 1944 ,לאחר משא ומתן שארך כששה חודשים ולא הביא לפריצת דרך, במהלך השביתה הוכנסו מפירי שביתה לעבודה ,בניסיון למנוע את כניסתם לעבודה ,נעצרו קרוב חמש עשר עובדים, משישים עובדי המפעל בידי המשטרה.
בשלב מסוים הפסיק מפעל נמר את ייצור הגפרורים עקב חתימת חוזה עם חברת נור, עקב המחסור בשנת 1948 החלה דרישה להפעלת בית החרושת מידית, לאחר הפסקה ממושכת בשנת 1957 החל מפעל נמר לגפרורים לחדש את הייצור במפעל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.