התחבר

הקדמה
בסיסה של הקמת קבוצת כנרת התהווה בחצר כנרת ,לאחר ניסיונות לקבוע את מסלולה של החווה ולאחר החילוף השלישי של גרעיני החלוצים ועזיבת הקבוצה האמריקאנית בראשותו של אליעזר יפה כפי שכונתה בשנת  1912-3 ,נקראו לדגל חברי קבוצת החלוצים בני העלייה השנייה ,שהכשירו את מושבת ההר כפר אוריה לבוא ולקחת את חוות כנרת שעמדה כעזובה.
בראש הקבוצה (הקומונה) עמד בן ציון ישראלי,קבוצתו מנתה שש עשר חברים וחברות,הייתה זאת קבוצה מגובשת ברעיון העבודה העברית ובהגשמת יישוב ארץ ישראל ביהודים, חברי הקבוצה צברו ניסיון חקלאי וארגוני בעבודת כפיים ובהכשרת שטחים לחקלאות.
תחילתה של קבוצת (קומונה) כנרת
קבוצת כנרת כך קראו לעצמם חברי הקומונה,ישבו בחוות כנרת בשנים 1913-29 ,הקומונה עברה שינויים שונים ,לאורך תקופת ישיבתם בחוות כנרת, תחילה עברה הקבוצה טלטלה, כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה,הם קלטו יהודים בעלי נתינות זרה לתורכים,  שגורשו ממקומות מגוריהם חברי הקבוצה קלטו את הפליטים הללו וסיפקו להם מזון ועבודה בהכשרת שטחים ובייבוש ביצות באזור אגם כנרת והכשרתם לעיבוד חקלאי .
המוסדות הציונים ,השתדלו לספק לחברי הקבוצה, מימון חלקי לטובת תמיכה בפליטים ותשלום בעבור עבודתם בייבוש והכשרת הקרקע העבודות היזומות , חברי הקבוצה החליטו לממן בניית בתים גם לבני הקבוצה התימנית שהגיעו והתיישבו בחצר כנרת בשנת 1912 בימי העלייה השנייה , דבר שהביא לוויכוחים נוקבים בינם לבין אגודת השומר שחשבו כי ההתיישבות היהודית חשובה מהקמת הבתים, חלק אחר מחברי הקומונה סבר שיש לדאוג לאגירה ורכישת מזון בתקופת המלחמה .
הצורך לפתור את בעיית אחזקת הפליטים יצר צורך להקמת ארגון עזרה הדדית ורכישה של מזון ,זרעים ושתילים ועזרה לזרם הפליטים המגורשים שהגיע למימדים גדולים ,יוזמה זאת של הקמת מפעל כזה ,נוצרה במוחותיהם של שלושת החברים הטובים מתקופת ההכשרות בן ציון ישראלי, מאיר רוטנברג וברל כצנלסון על פי הדגם של ההתיישבויות בגליל כולל המושבות שהחלו לרכוש בצורה מרוכזת מזון זרעי חיטה ושתילים משנת 1913 , שמו של הארגון נקבע כ "משביר" , על פי הצעתו של ברל כצנלסון  לפי סיפורי התנך על יעקב בן יוסף שהשביר לחם במצרים.
הטלטלה השנייה לאחר מלחמת העולם הראשונה
התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה לא האירה פניה להתיישבות היהודית בעמק הירדן,חלקם של חברי הקומונה היו מגויסים בגדודים העבריים, חלקם חוו משבר רעיוני והמחסור התמידי בתנאי המחיה אל מול העבודה הקשה ,גרמו לחלקם לנטוש את הרעיון הציוני של עבודה עברית ולחפש את דרכם מחדש ,חלקם של המגורשים שהגיעו לחוות כנרת ובסיבתה נואשו ומצאו את הפתרון בלקיחת חיים במו ידיהם ולמותם מהייאוש.
בשלב הזה החלה הקבוצה לנסות ולקלוט עוד חברים כולל מספר חלוצים בני העלייה השלישית , לאחר מאמץ נאספו קבוצה גדולה של חברים והקבוצה כונתה קבוצת השישים על פי מספר חבריה, למרות זאת החלה הקבוצה בחוות כנרת להתפורר ולהתפרק ,עד שנותרו בקבוצה מספר מועט של משפחות ומספר מועט של רווקים .
בן ציון ישראלי החל לחפש בנרות חברים לרענן את השורות, למזלו בהתיישבות הר כנרת הוכרחה קבוצת וילנה לעזוב מחוסר מקום וחלק מחבריה הצטרפו לקבוצת כנרת , זאת לאחר שחלקם עברו לבלילת כביש צמח נצרת ,חלקם עסקו בבניית בתים בשכונת קריית שמואל בטבריה.
כיוון שהחלק מהחברים החדשים בני קבוצת וילנה היו מגובשים מבחינה ארגונית הם השתלבו מהר בקבוצת כנרת, בשנת 1929 עברו בני קבוצת לגבעה שהתנוססה מעל לחוות כנרת במקומו של קבוץ כנרת של היום ,כיוון שחשבו שמקום המגורים על הגבעה טוב יותר ומרחיק אותם במעט מביצת כנרת ומהמחלות.
במקום המשיכו להתגורר חברי קבוצת התימנים וחברי הכשרות שמצאו במקום חוות לימוד לעבודת האדמה והחקלאות לקראת הקמת יישוביהם החדשים ,למעשה חלק מהתימנים עברו לאזור חדרה ומשהוקמה שכונת מרמורק ליד רחובות עברו יתרת התימנים לגור שם
אדמותיה של חוות כנרת חולקו בין ההתיישבויות החדשות שהוקמו באזור חלקם עבר לידי קבוצת כנרת ולמעשה ההכשרות שהגיעו לכנרת עבדו ולמדו את תורת החקלאות במשקי האיכרים והקבוצות באזור .בתחילה הגיעו לחווה גרעין ההתיישבות שיועד להקים את קבוץ אפיקים,לאחר מכן חברי הגרעין שיסד את קבוץ עין גב,לאחריו הגיעו לחווה בני גרעין שהקימו את מעגן .
בשנות החמישים עד מחצית שנות השבעים שימש המקום את חיל הנחל ,ואז ננטשה חצר כנרת ממתיישבים ועמדה בשיממונה עד שהחלו לאחרונה פעולות לשיקומה באטיות רבה בעזרת משוגעים לדבר .

 

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.