כתובת St.Anielewicza 6 ,טלפון לתיאום 224710300
איך להגיע : בנסיעה בחשמלית בקווים קווים 36, 35, 18, 15 לתחנת Muranow
הרעיון והאידאל שעמדו מאחורי בנייתו של המוזיאון :
המוטיב העיקרי של הקמת המוזיאון מתבסס על התפיסה הרווחת על היהודים והיהדות בפולין , שיש לזכור כי יהדות פולין חייתה לאורך אלף שנה במקום,ואין לאפשר לשש שנים של כיבוש והשמדה למחוק זיכרון זה, לצורך הדגשת הרעיון הראשון הבינו מתכנני ואוצרי המקום כי ההיסטוריה של פולין שזורה ביהודים ואין להבין את הנושא היהודי בלי להתעמק בהיסטוריה של העם הפולני ומדינתו.
למרות שהעם היהודי בארץ ישראל ,חש לפעמים כי עקב מספרם הגדול של המושמדים על אדמת פולין,פולין למעשה עבור הדורות החדשים והדור שכלה ,פולין מהווה בית קברות ענקי ליהודים.
כמובן בתצוגות שמוצגות במוזיאון ,חוזרים לימי המחלוקות והזרמים האידיאולוגיים ציונים של הארגונים שהוקמו בגלות והובאו לארץ ישראל ,החלו כיריבות אידאולוגיות כאשר הקדמה החלה לנשוב ברחבי אירופה.
הזרמים החדשים שהחלו לפעם בקרב הצעירים בעיקר ,בחסידות ,בתוככי הישיבות הליטאיות ויציאת צעירים ללמוד במוסדות אקדמיים של המדינות והערים במקום בישיבות כהוריהם,כאשר כול אחד מנסה לשכנע שדרכו היא הנכונה ,בבחינת שני יהודים נפגשים שלוש מפלגות קמות.
הקדמה
המוזיאון היהודי החדש ,מחליף את המכון היהודי ההיסטורי ז'ידובסקי הנקרא ZIH ,שהוקם לאחר המלחמה בוורשה,המוזיאון נבנה על שרידי המבנה שנבנה עבור חיל התותחנים המלוכני הרוסי בוורשה,המבנה שימש כאקדמיה ללימוד תורת התותחנות,לאחר שהמבנה ננטש בידי הצבא, המבנה הפך לשמש כבית סוהר.
כאשר נבנה הגטו נכלל המבנה בתוכו והפך לבית מעצר ליהודים,ומושב היודנראט הגוף השלטוני היהודי ששימש ככלי ניהול הגטו בידי הצורר הנאצי בוורשה,בעת שחוסל גטו וורשה בשנת 1943 והועלה באש,נשאר המבנה עם נזקים קלים כאבן בולטת בין ההריסות .
לאחר סיום המלחמה ובעת שהוחלט להקים את אנדרטת לגיבורי הגטו של האדריכל רפפורט נתקבלה ההחלטה לבנות אותה ממול לחורבות מבנה המוזיאון ,שנהרס בתחילת שנות השישים,על השטח החשוף הוחלט לבנות את המוזיאון היהודי.
עיריית וורשה בשנת 2005 תרמה את השטח לבניית המוזיאון בחינם,ארגונים יהודיים אספו את הכסף להקמת המוזיאון נתנו עיריית וורשה,נדבנים יהודיים וארגונים יהודיים ,החלק המעניין בסיפור שמדינת ישראל כמעט ולא העניקה כסף להקמת המוזיאון.
איני יודע אם זאת הסיבה ,אך בפועל לא מועלה בתצוגות המוזיאון ,חומר ומידע למנהיגים אומנים ואישים יהודיים שנולדו ופעלו בוורשה או שזורים בהקמת מדינת ישראל,לפני המלחמה כמו: בגין,דוד בן גוריון ,דניאל ליבסקינד, אייזיק שטרן ועוד ועוד.
כמו כן לא ברור מדוע התעכב רעיון הקמת המוזיאון היהודי כול כך הרבה שנים,מיקומו של המוזיאון במרכז האזור משולב מסביבו באנדרטאות פולניות של העם הפולני ואנדרטאות זיכרון לגיבורים יהודיים,למרות זאת המבנה בנוי כקופסה אטומה לסביבתה המתבדלת מסממנים אלו.
אפילו שכונת המגורים שנבנתה על חורבות שכונת מוראנוב והגטו מסביב , אינה מתחברת למוזיאון,הקשר היחידי הוא הכיכר שבה מוקם המוזיאון ואנדרטת הזיכרון ליהודים שלחמו בגטו בתקופת המרד ,הממוקמת בכיכר הזאת לידו,כמו שנאמר יחסים חוץ גופניים.
אוצרי המוזיאון החליטו להמם את המבקרים בכמות המוצגים והחומרים שלא היו נגישים לצבור,מוצגים וכתבים של אנשי רוח יהודיים מהמאות הקודמות מסמכים אותנטיים,דפי עיתונות יהודית בשפות שונות ,באידיש ופולנית.
סרטים וצילומים המתארים את חיי הקהילות היהודיות שלפני המלחמה,תצוגות מגע לדפדוף בספרים ,כתבים וספרי תורה עתיקים,סיפורי המסחר היהודי והסוחרים בקהילות בערי פולין והעיירות וכמובן מחוץ לפולין,שרידי בתי כנסת עתיקים מקהילות יהודיות בפולין שנכחדו והושמדו,ברוסיה ובמזרח אירופה ,בדגמים וצילומים ותשמישי קודש .
קיים שחזור ברמת דיוק גבוהה,של חיי הקהילות וחיי היום יום של היהודים באמצעי המחשה שונים,ויזואלית ותלת ממדי,וכמובן מערכות שמע משוכללות,תוך הסברים לגבי שינוי תפיסת היהדות הקודמת באלף שנות ההתיישבות היהודית בפולין אל מול הקדמה .
ניתן לומר כי חלק מהרעיון הוא התרסה כול שהיא להצגת השואה היהודית בפולין כמוטיב העיקרי ולא העבר המפואר של הקהילה היהודית מהעבר בפולין של מגורשי יהדות ספרד.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.