התחבר
פארק מקורות הירקון חוות קאסר ותחנת אל מיר
פארק מקורות הירקון חוות קאסר ותחנת אל מיר
כניסה בתשלום
איך מגיעים בנסיעה לכוון צומת ירקונים, שאליו ניתן גם להגיע מכביש פתח תקווה לכוון כפר סבא בכביש מספר 40 ועל פי השילוט כשני קילומטר מצפון לצומת סגולה, בכניסה לסופרמרקט חצי חינם, ולכוון הכניסה לכפר הבפטיסטים, פונים מזרחה בכביש המתעקל , נוסעים ישר עד סוף הכביש ומגיעים לקופות הגן הלאומי.
החווה ממוקמת בפארק מקורות הירדן ,בחלק המזרחי של נחל הירקון , לפני היציאה מהגן הלאומי, הפארק צמוד לכפר הבפטיסטים בעת הסיור בפארק רואים את שרידי חוות קסאר בחלק הצפוני של הפארק, חווה זאת נרכשה בידי מתיישבי פתח תקווה הראשונים מבעליה הנוצרי אנטון סלים קאסר אשר מגוריו היו ביפו ושמכר בתווכו של רוטשילד , למתיישבי פתח הראשונים תקווה בשנת 1895 את חוותו והאדמות אשר רכש בכפר מלאבס.
אנטון סלים קאסר רכש אדמות מידי הפלאחים של הכפר מיר הסמוך לחווה ,בחווה התכונן קאסר לבנות חווה חקלאית , בחצר ביתו הקים מבנה וחצר ואך הוסיף סביבה חומת אבן הוא חפר באר על מנת לגדל בחוותו החקלאית גידולים חקלאיים פרדסים וקנה סוכר ליצור הסוכר, לבאר שחפר הוסיף משאבה מסוג האנטילה ולידה הקים בריכת האגירה שתי סברות לעזיבת המקום ולמכירת החווה מאדמותיו בכפר מלאבס למתיישבי פתח הראשונים תקווה בשנת 1895.
הסיבה הראשונה הייתה כי לא הצליח לשאוב מספיק מים להשקיית גידוליו ולתצרוכת בייתו
הסיבה השנייה לעזיבתו של קאסר מיפו, היא הסתבכותו בסכסוך עם מוכתר הכפר איברהים אבו רבאח, שבקרבה לחווה הייתה לו תחנת קמח , וחששו היה כי בשאיבת מים מבארו של קאסר, יגרע יכולתו לתפעל את טחנת הקמח שלו שהופעלה בזרימת מים שהפעילה גלגל הנעה למנגנון הטחינה , לאחר שהבין כי סיכויו קלושים מיהר ומכר את החווה לתושביה הראשונים של פתח תקווה .
ליד חוות אנטואן סלים קאסר נמצאים שרידי תחנת הקמח אל מיר אשר מבחינים בה על פי המבנה בעל הקשתות ,כפי שהיא נקראת בערבית טחונת אל מיר ,התחנה ממוקמת בשרידי הכפר הערבי שנעזב במלחמת השחרור , היא נחשבת לתחנת הקמח המזרחית ביותר על מקורות הירקון ובית הבטון הראשון שנבנה בישראל. לא הרחק משם נמצא גם נחל שילה.
על פי הסברות תחנה זאת הוקמה בתקופה הרומאית שופצה בתקופה הממלוכית ועבדה גם בתקופה העותומאנית עד סביבות 1890 , תחנת מיר שפרושה מהשפה הערבית היא מעבר ,היא אחת מחמשת תחנות הקמח שפעלו לאורך נחל הירקון , שמה נובע מהכפר הערבי מיר שננטש לאחר מלחמת השחרור והנמצאת בתחומו בנוסף פעלו עוד מספר תחנות טחינה שמוקמו ביובלים של נחל הירקון , תחנות יובלים אלו פעלו רק בעונת החורף בעת זרימת הנחלים .
התחנה נבנתה כמבנה מאורך בעל קמרונות , על פי הסברות בכול קמרון ניצבו אבני רייחים לטחינה, קירות התחנה שמשו גם כגשר לחציית מעל לנהר הרקון, התחנה הופעלה בגלגל שהונע בזרימת נחל הירקון , על פי הממצאים משערים כי בתחנה עצמה פעלו כשלוש עשר אבני טחינה, למעשה לא הצליחו להפעיל את התחנה ברציפות ,כיוון שהאדמה לא ספגה היטב את המים בחורף נגרמו שיטפונות שפגעו בתפעול תחנת הקמח , היא המשיכה לפעול מספר שנים לאחר הקמת העיר פתח תקווה ונסגרה, מחליפתה הייתה תחנת הקמח אבו רבאח הממוקמת כשני קילומטר מערבית על גדות נחל הירקון.
לצורך הפעלת התחנה נדרש היה להקים סכר באפיקו של נחל הירקון, ובנוסף נחפרה תעלת אפיק מלכותי על מנת להטות את המים לתוך בריכה , מהבריכה הוזרמו המים לתעלות שהופנו לששת זוגות אבני הריחיים שהופעלו בתחנה , מבנה התחנה כלל שתי קומות , בקומה הראשונה נבנו ששת התעלות שהזרימו את המים בשפוע ,כתוצאה מנפילת המים על גלגלי ההפעלה , שהפעילו את המנגנון הצירי וגלגלי שיניים בסיבוב אבני הריחיים ,שמיקומם היה בקומה השנייה של התחנה, לאבני הריחיים נשפכו גרגרי התבואה שהובאו בידי האיכרים מהסביבה, בחלקו המזרחי של המבנה ניתן היה לעבור לגדה השנייה של הנחל , תחנת מיר כיוון שננטשה לאורך שנים רבות עוברת שיפוץ לצורך שימורה.
תחנת מיר נחשבת לאחת התחנות שהחזיקו מעמד בשלמותה בניגוד לתחנות אחרות בגדות נחל הירקון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.