רחוב מדרחוב דידאלו ,הממוקם ויוצא מחלקה הצפוני , של כיכר אלפתריאס ,ומתחבר לרחוב ה 25 באוגוסט , מדרחוב הכולל חניות כולל למוזיקה מותגים, מלכודות לתיירים ,משרדים מסעדות ,טברנות ובתי קפה.
המדרחוב נקרא על שמו של דדאלוס בעל מלאכה וגאון טכנולוגי במסורת המינואית , ישות במיתוס המינואית של תושביה הראשונים של האי כרתים, האגדה הידוע לכושר המצאתו הייתה בניית הכנפיים מחיבור נוצות ושעווה לבנו איקרוס על מנת שיוכל לעופף ,אלא שבנו בהתלהבות נעורים התקרב לחום השמש ,שהמיסה את השעווה שחיברה את הנוצות לכנפים ואיקרוס צנח אל מותו לתוך הים ליד האי איקריה שבאיים הקיקלידיים .
אגדה נוספת הקשורה דדלוס ולמינוטאור
התרבות המינואית נשארה נעלמת אף בימינו ,וגדולה התעלומה להסתלקותם מדפי ההיסטוריה בפתאומיות שכזאת ,יש הטוענים ,כי פעילות וולקנית בים התיכון ובאיים הסמוכים ,העלימה את התרבות באבחת יד .
על פי האמונה באגדות ,מינוס היה בנם של האלים זאוס ואירופה, בהמשך נשאה אירופה למלך כרתים ,נישואים שהניבו את הבנים מינוס ואחיו סרפדון , לאחר מותו של המלך החלו האחים להתקוטט על הירושה, מינוס קרא לאל הים פוסידון לעזרתו, על מנת שיוכיח את קרבתו לאלוהות ,לצורך זה ביקש מינוס את פוסידון להעלות פר לבן ממעמקי הים.
בהסכם עם פוסידון ,הבטיח מינוס להעלות את הפר הלבן כקורבן לפוסידון ,אלא שמינוס הפר את הבטחתו והחביא את הפר בין עדרי הבקר שלו, כעונש גרם פוסידון לאשתו של מינוס להתאהב בפר ,וכתוצאה מכך נולד לה המפלצת שנקראה מינוטאור, שהוא יצור שמורכב מגוף אדם וראש פר ,מינוס הזועם צווה על המהנדס דדאלוס ,לבנות מבוך שבו יחיה המינוטאור.
האגדה ממשיכה למלחמתו של מינוס בצבא של אתונה ובניצחונו , כתנאי של כניעה הטיל מינוס על אתונה ,לספק שבעה עלמות ושבעה צעירים בכול שנה ,שישמשו כמאכל למינוטאור אלא שההחלטה הנוראית הזאת לאחר מספר שנים, לא מצאה חן בעיניו של תזאוס ,בנו של מלך אתונה , ולכן יצא עם הצעירים לכרתים , ובעת ששהה בארמונו של מינוס, התאהבה בו בתו ,שהעניקה לתזאוס פקעת חוטים ,שיסמן את דרכו במבוך, בעת שנכנס לתוכו על מנת להרוג את המינוטאור .
לאחר שהרג את מפלצת ,ברח תזאוס עם בתו של מינוס אל חוף הים ,במטרה לחזור לאתונה עמה ,אך בעת שנמה הנסיכה בלילה על החוף , נטש אותה תזאוס לאנחות בכרתים ונמלט לאתונה .
כשאנו עוברים כיום בין בתיו ,זהו איננו אותו רחוב שהיה ערב מלחמת העולם השנייה, הרחוב הופצץ בידי הגרמנים בעת כיבוש העיר ,ונבנה והבתים שופצו לאחר המלחמה.
תחילתו של רחוב דאיידאלו , שהיה מקביל לחומות שבנו הערבים ולאחריהם הוונציאנים במאות התשיעית והעשירית, אז הרחוב ניצב מבוצר ,כגבול שטח העיר מדרום , כשלצדו שטח חקלאי שסיפק את צרכי העיר בירקות , מחומה זאת נותרו חלקים בודדים המשולבים בתוך בתים או חנויות או לצדם כאשר החלו העיר החלה לגדול , מכוון שהחומה לא שימשה יותר להגנה ,שימשו האבנים שבה לבניית הבתים החדשים.
בתקופת השלטון העותמאני בעיר הרחוב היה צר יחסית והיו בו בתי קפה ואנשי המזרח נהגו ללגום קפה ולעשן נרגילות, דבר מתקופה זאת לא נותר ולכן אפשר לומר שחלק גדול מהרחוב כיום הוא מודרני.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.