שמה של המצודה בתקופה הוונציאנית היה קסטלו דה רוקה או מארה שפרושה מבצר הים, בתקופה העותמאניים Fortress of Koules ,שפרוש שמו בתורכית הוא מבצר, המצודה מקיפה בחלקה את נמל העיר, מצודה שנבנתה משני מפלסים במאה השלוש עשר ,בעת שהאי נכבש (נקנה) בידי ממלכת וונציה, על מנת להגן על הנמל בתחילה מפני שודדי הים ולאחר מכן מפני פולשים .
מבחינה מבנית, המצודה מורכבת משני חלקים, החלק הדרומי-מערבי, המלבני, הגבוה יותר והחלק הצפוני-מזרחי, החלק האליפטי, הנמוך יותר, מעבר לצרכי ההגנה שימשה המצודה לאחסנת ציוד צבאי ומזון ,בהמשך שימשה גם למגורי קציני הממשל ובית הסוהר שהוקם במרתפיה, בתחילת המאה הארבע עשר נחרבה המצודה לחלוטין ,אך מיד נבנתה מחדש בידי השלטון הוונציאני במחצית המאה השש עשר עברה המצודה מתיחת פנים והוספה לביצורים החומה והמצדיות .
בתקופת השלטון העותמאני שימשה המצודה ,כבית כלא ללוחמי החופש והמורדים מבני האי ,שמרדו בכיבוש ובשלטון הקשה של העותומאניים, חלקם לא שרדו את העינויים ותאי הצינוק .
מכוון שהמצודה ישבה על המזח ,קירותיה העבים שעוביים הוא 9 מטר נועדו להגן עליו , במצודה נבנו 26 דירות עם קירות שעוביים שלושה מטר, למגורי הקצין הראשי ,קציניו וקברניטי האוניות , בצד הצפוני של הקומה העליונה, נוצרה כיכר רחבה, שם גם הותקן בהמשך מגדל המגדלור.
חלק מקומת הקרקע שימשה כמחסנים לתחמושת ומזון, מתוכם חמשה מתחמי ואשנבי ירי לתותחים, אלא שלאחר שימוש קצר בתותחים הבינו שיש לשנות את מיקומם והם הועברו לשטחים בולטים ופתוחים.
מתוך שלושת סמלי המגן ותבליטי האריות המכונפים שמעל לשלושת שערי הכניסה ,סמלה של וונציה , נותר רק אחד לכוון הכניסה מהים, העותמאנים הוסיפו למצודה קומה נוספת ובסיס למינרט התפילה , המבנה עבר שיפוץ ונגיש למבקרים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.