בשנת 1923 החליטו פקידי יק"א בהמלצת מדריכי החקלאות לגדל טבק ,לצורך זה אך הוכנו האסמים לצורכי יבוש עלי הטבק,רק דבר אחד נשכך בידי המומחים תנאי מזג האוויר של הלחות והיובש הקיצוניים שהיו מנת חלקם של תושבי עמק הכנרת כנכשל הרעיון וההשקעות ירדו לטמיון .
לאחר תקופת מה ,החליט מי שהחליט מפקידי הברון כי כדאי לגדל מילונים ולמכרם במחיר ניכר באירופה, הרעיון חלחל לאיכרים בשכנוע של הפקידים ,רק חסרון עיקרי אחד היה לגידול לאחר שנזרעו הזרעים ,בחלקות שעובדו לצורך חלקות המלונים,נתברר שלא טרחו אנשי הברון להקים קווי מים להשקייתם של חלקות המלונים והיבול קמל ויבש וכך ירדו לטמיון עוד כספם המדולדל של האיכרים.
בשנת 1917 בעת מלחמת העולם הראשונה עורך השלטון העותמאני ,באמצעות חייליו חיפושים לקשר עם ארגון נילי ובמיוחד חיפוש אחר יוסף לישינסקי שנתפס לבסוף במושבה מטולה,בהמשך החליטו השלטונות העותמאניים לגרש את תושביה היהודים של יפו , מאות מן המגורשים הגיעו למושבה כנרת ולחווה וטופלו במזון ולינה עד יעבור זעם.
בשנת 1926 החליטה יק"א לאחר שבחנה את טענות איכרי המושבה כנרת, כי יש להרחיב ולהגדיל את מספר תושביה בעוד שש חלקות ואת אדמתם החקלאית תמסור להם מאדמות אום גוני שנרכשו על ידה בשנה הקודמת
בשנת 1932 חוברה מושבת כנרת לחשמל שהופק במפעלו של רוטנברג בנהריים והיא צורפה לקדמה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.