התחבר
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 2
המשך לכוון רחוב לרחוב ביאליק ולכיכר ביאליק שבה נבנתה בית העירייה החדשה בתל אביב של פעם ,לידו בית סקורה ששימש כבית משכנה השני של העירייה עד שנת 1971 שאז נפתח בו מוזיאון לתולדות תל אביב עד שנת 2002 , לאחר שנסגר יפתח בתקופה הקרובה מוזיאון העיר תל אביב .במרכז הכיכר היה קיר ציורי פסיפס של נחום גוטמן ,כיום ממוקמת בריכת מים עם צמחי מים ודגי זהב.
במדרגות מכיכר ביאליק ברחוב ביאליק 28 לכוון רחוב טשרניחובסקי ממוקמים משרדי תאטרון האידיש ראה תצלום של השחקנים עצמון ובודו בעת יציאתם מהמשרדים .
לגן מאיר דיזנגוף שהוקם לזיכרון ראש העיר תל אביב, הגן מחבר את רחוב טשרניחובסקי עם רחוב קינג גורג,בשנת 1936 הוחלט על רעיון המחווה אך רק בשנת 1938 כאשר הנציב העליון בארץ ישראל רכש את החלקות הסמוכות ויצר שטח ראוי להקמת הגן,הגן תוכנן בצורה שאינה טובה והפך בכל חורף לביצה שבלעג נקרא המקום ביצת דיזינגוף,הגן היה נסגר ונפתח מצאת החמה ועד שקיעתה על פי החוק הבריטי לנעילת גנים ופארקים אך שערים והוראה זאת הוסרו בשנת 1949, שאז ארעה בו הרצח העברי הראשון ואנשים במשך שנים רבות נמנעו להיכנס אליו ולכן נהרס אט אט .
בשנים האחרונות עבר הגן שיפוץ ושדרוג וטופלה בעיית הניקוז ,נטעו עצים מבוגרים ושדרת העצים מלבלבת , בחלק מהגן הוקם פארק מגודר להולכים על ארבעה ובעליהם עם שולחנות וספסלים ,פינות התפנות ומקווי מים להרוות את צימאונם, ממש חוויה לראות את כולם משתעשעים עם כולם .בקרבת מקום גן השקמים מהשיר הידוע .
המשך הסיור לרחוב קינג גורג החמישי שבעבר שמו היה רחוב כרמל ,עד שמותו של המלך גורג שינה את שמו בידי הבריטים ששלטו בארץ, ליד תחילת רחוב קינג גורג בחיבורו לרחוב אלנבי ,מול רחוב הפלאפל הלא הוא שוק בצלאל וממול הכניסה לסמטאות פלונית אלמונית .
ביקור בסמטאות פלונית אלמונית, סמטאות אלו היו נחלתו של האמיד היהודי געצל שפירא שעלה מאמריקה לאחר שנמאס לו מהתעלקות בני משפחתו על כספו ,כאן רכש חלקה גדולה מתושב ערבי באזור רחובות אלנבי ומזרחה לכוון הים והקים בה שכונת מגורים ובעיקר נחלה לעצמו .
סמטת פלונית וסמטת אלמונית ממוקמות לצד רחוב המלך גורג , בשנת 1922 רכש היזם מאיר. געצל שפירא חלקת אדמה והקים בה שכונת מגורים. השכונה נבנתה בפאר רב, כולל רכישת שתי סמטאות ובקצה אחת הסמטאות בנה ארמון לאהובתו אשתו סוניה ,ריצף את הדרך לשוק בעבורה , ופסל אריה מאבן שבעיניו נקבעו פנסים אדומים לתאורה ,בתחילת הסמטה זוג עמודי שער אובליסקים ששמשו כעמודים לשער הכניסה לסמטה, למרות הכל עקב היותו אדם מבוגר חיפשה אשתו ומצאה נחמה בזרועות אחר.
אחותה של סמטת אלמונית היא סמטת פלונית ,מקבילה לסמטה הזאת , ראש העיר מאיר דיזינגוף ,שלא הסכים לתליית שלטי שם הרחוב של געצל כרחוב סוניה שפירא למען אשתו ,ואת הסמטה השנייה קרא על שמו, ראש העיר דיזינגוף נתן הוראה להסירם , אך געצל תלה שוב, עד אשר בישיבה במועצת העיר קבע מאיר דיננגוף את שם הרחובות כסמטת אלמונית וסמטת פלונית לדיראון עולם ואף הוסיף חקיקה עירונית שלא תינתן הזכות לעולם בעיריית תל אביב לשנות את שם הסמטאות.
חזרה לאלנבי וסיום בנקודת ההתחלה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.