התחבר
רוב רובם של בעלי היקבים שואבים את שמות יקביהם ממקום המגורים , או משם אתר סמוך , או אטרקציה הסמוכה למקום המגורים, חלק מהבעלים פונים למילים או שמות מהתנ"ך , חלק מהבעלים נוטים לקרוא ליקביהם כשמותיהם הפרטיים או שמות המשפחה, חלקם משתמשים בשמות אביזרים הקשורים לענף היין או מנושאים הקשורים ליצור היין, ואחוז קטן מעניק את השמות ליקביהם ממילה אהובה עליהם .
אנשי היקבים נגועים בשריטה עמוקה ואהבה ליין ולדרכי ייצורו, חלקם מגיעים לטעמים בדרך של תעייה ולימוד או הפקת לקחים, מעבר להתלהבות מרעיון ייצור יין ,נדרשת מסכת לימוד והכשרה ארוכים ,סבלנות ופיתוח חייך לטעמים, חלק מהיצרנים מחפשים את היין הישראלי, חלקם מחפשים את הטעמים של היינות בארצותיהם, חלקם רודפים את סיפורי התנ"ך , וכולם רוצים למכור לנו הצרכנים את תוצרתם.
לאחר הבציר מתקיים תהליך הייצור ליין אדום , האשכולות עוברים מעיכה ,תסיסה, סחיטה, הצללה (תהליך שבו מורחקים כול המוצקים כמו החרצנים ,צג – קליפת הענב),לאחר מכן יצוב (תהליך שימור באמצעים טכנולוגיים על מנת לשמרו צלול) ,ביישון בחביות לאור שנים ,ובבקוק לבסוף אכסנה על מדפים.
ביצור יין לבן ,האשכולות הלבנים (ירוקים) עוברים: מעיכה ,סחיטה למיץ הצללה (תהליך שבו מורחקים כול המוצקים כמו החרצנים ,צג – קליפת הענב),התוצרת עוברת קירור ,שם ממשיך תהליך שקיעת החומר המוצק לתחתית ,שואבים רק את הנוזל העליון התירוש הצלול, מעבירים לתוך חביות לתקופה של כחודש וחצי ואז מבקבקים.
יש להבדיל בין יקבי הבוטיק או הגרא'ז , המבקקים בין מאות בקבוקים לשנה ועד 10.000 בקבוקים לשנה, לבין אלו המסחריים הגדולים, המשווקים מאות אלפים ויותר, בתכלס אנו הצרכנים הרגילים ,לא מתפעמים מהמילים הגבוהות ,מהרחת היין או הגלגול בחייך ,ואנו איננו מזלזלים במומחים , אלא שאותנו הצרכנים הפשוטים ,מוליך בסופו של דבר טעמו של היין והמחיר.
זאת דעתי הפרטית ,היא איננה מהווה ביקורת ,או פגיעה במישהו ,או במשהו ,או בענף היין והיקבים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.