ילדי טהרן כך תיאר משה קיפניס מדגניה את אורי בר שאימץ

אורי היה ילד שרירי ומוצק ,שהתחסן בדרכו הארוכה מפולין דרך סיביר ,אוזבקיסטן ואירן ילד שגילה סיבולת וחוסן מועט לפינוק למרות שהיה בן יחיד להוריו,ילד עיקש שעמד על דעותיו שעליהם הגן בחרוף נפש, אך הייתה בו אצילות כאשר נוכח שטעה התנצל והודה בטעותו.

בסלנג הישראלי עקב היותו מספר סיפורים מיוחד ומרתק ,נחשב לחולמני במקצת בעבור עבודת הכפים של החקלאות,אי לכך היו לו אין ספור ויכוחים עם סדרנית העבודה ,על שיבוצו לעבודות שאינן עבודת כפים בחקלאות כיתר חבריו,אך בדרכו העיקשת היה מתחלף עם חבריו ומראה לכולם בגאווה, את ידיו המיובלות כתוצאה מעבודת כפים בשדות.

אורי היה בעל ראש פתוח ומהיר קליטה,אהב לקרוא ספרים (ממש תולעת) ,בבית הספר בדגניה למד בכיתה ו' עד כיתה י"א,אך בלימודיו לא אהב להזיע יתר על המידה ,כיוון שהיה פיקח והלימודים באו לו בקלות יחסית,בקיבוץ עבדו הילדים בעבודות שהיה בהם צורך לידים עובדות בשעות אחר הצהרים ובחופשות החגים.

אביו המאמץ משה שהיה מורה בעברו ,הצר תמיד על כשרון מבוזבז שלא מיצה את עצמו אפיין את אורי מרדנות נעורים ,שנראתה בעיקר באי הרצון לעמוד בלוחות זמנים כתוצאה מחוסר רצון לקבל מרות מלמעלה ,עקב התנאים הקשים שעבר בחייו הקצרים בסיביר ובחיי בתי היתומים ובעיקר תוצאת לוואי של הגעגועים להוריו.

אורי אהב לטייל ולהתבונן על צמחים וכול הקשור לטבע, במחברתו מתחילת שנת  כתב אורי את רשמי טיוליו 1947, את שמות הצמחים ובעלי החיים מחוף הים (צדפות,שבלולים) במחברתו ציין אורי כי היה רוצה לטייל יותר וחבל שלא כתב מספיק רשמים מטיוליו.

כשתמה מלחמת העולם השנייה הקפיד אורי לכתוב מכתבים להוריו ,משאלתו העיקרית שהוריו יגיעו ויראו את קבוץ דגניה ואיך הוא משתלב כנער בוגר לאחר התלאות .

תכונות פילטר לוח

• מתאים לכל המשפחה
• מתאים לקבוצות

מיקום