התחבר
טבריה קברו של רבי מאיר בעל הנס
מבנה הקבר והישיבה בנוי בחלקה הדרומי של העיר על כביש חוף הכנרת, שילוט והכיפה הכחולה במבנה שבמורדות ההר מוליכות בעליית הכביש למגרש החנייה שבפתחו של המתחם.
המסורת המסופרת בגרסותיה השונות
כשם שבכול יהודי מספר דעות ,ישנם מספר גרסאות לאדם הקבור בקבר, חלק טוענים כי במקום קבור התנא רבי מאיר בעל הנס, אחרים טוענים כי בקבר קבור רבי מאיר ,קצין שהיה ראש קבוצת רבנים אשר עלתה מצרפת במאה ה 13.
רבי מאיר בעל הנס ,היה תנא שחיי בארץ ישראל ,לפני אלפים שנה בתקופת המרד הראשון ברומאים, רבי מאיר בעל הנס ,היה חברו של רבי שמעון בר יוחאי ,שניהם על פי המסורת היו תלמידיו של רבי עקיבא.
חסידי ישיבת אור תורה ,טוענים כי התנא רבי בעל הנס האמתי ,קבור במתחם הישיבה ביחד עם שני תלמידיו ,סומוכוס ורבי שמעון בן אלעזר.
לעומתם באים מספרי המסורות וטוענים,שהרב בעל הנס חי בתורכיה הדרום מזרחית,ובטרם השיב את נשמתו ,בקש להיקבר באדמת ארץ ישראל ,סימוכין למסורת זאת אין, כך או כך עוד מספר מסורות של רבנים, טוענות כי מקום קבורתו בארץ ישראל ,אינו באזור טבריה אלא באזורי כפרים ערביים, כמו בישוב נבוריה ,בסחנין .
מקום קבורה נוסף, הוא בכפר הנוצרי גוש חלב, כאשר נכנסים לכפר ונוסעים בכביש הראשי,לאחר כמאתיים מטר מהכניסה בצידה השמאלי של הדרך בחצר בית פרטי, קיים קבר שעליו כתוב רבי מאיר בעל הנס, צא ולמד דרכם של מסורות המופצות בידי רבנים ,ובחר לך את המתאימה לאמונתך ואולי בקרבה לביתך.
אגדות נוספות במסורת ,היא צורת קבורתו בעמידה ,של רבי מאיר בעל הנס, צורה זאת היוצאת דופן לקבורה, נחשבת כמקרה יחיד של קבורה יהודית בעמידה, בארץ ישראל, בדברי ההסבר במסורת ,נטען כי עוד בימיו נשבע הרב מאיר, כי לא ישב ,עד שהמשיח יופיע ,ולכן הוא ממתין בעמידה ,מסורת שנייה לספור הקבורה בעמידה טוענת ,כי מאחר והתפלל כול ימיו בעמידה ,בקש להיקבר בעמידה ,על מנת שיוכל להמשיך ולהתפלל.
אגדות רבות נקשרו לניסים שחולל הרב מאיר בעל הנס, לשמו של הרב מאיר נוספה המילה בעל הנס ,עקב סיפורי אגדות לניסים שאירעו בחייו ,הקשורים ללמדנותו ותפילותיו הרבות כאורך חיים,לא אלאה את הקוראים בסיפורי אגדות לניסים שחולל.
מתחם הקבר כיום
אזור המתחם מחולק לשני חצרות ,כאשר התחתון הוא של הספרדים ומתוחזק בידי משפחת ועקנין בירושה מזה מספר דורות, החלק העליון של האשכנזים ,בבדיקת ההיסטוריה של המקום וסימוכין ,בשמונה הדורות האחרונים, המתחם היה בבעלותו של הרב האשכנזי של העיר טבריה .
כיום מתוחזק המקום בידי ישיבת אור תורה ,אשר הייתה הישיבה הראשונה אשר נוצרה בישראל בתקופת העלייה החדשה והיא אשר ממוקמת במתחם הקבר, המקום מתאפיין בקופות הצדקה הפזורות בו מתחילת המאה ה 18.בליל הסדר השני בפסח נערכת הילולה במקום ארבעה ימים לפני הילולת מירון .
ברצוני לספר סיפור המקום מנקודת מבטי מביקור בתחילת 2010 ומסוף שנת 2015,בחלקה המערבי של מגרש החנייה ממוקמות שתי משרפות לשריפת נרות שעווה למיטב ידיעתי ,בשום מקום בהיסטוריה היהודית אין כיתוב או הוכחה לפעילות דתית כזאת, מבנה המשרפות וצורתן הארכיטקטוניות ,הזכיר לי את המשרפות אשר משפחתי נדחפה אליהם, המשכתי מבעד לכניסה המשובצת במספר דוכנים ותגרנים אשר הציעו את מרכולתם בצעקות כמו בשווקים ,תוך מכירת,תמונות צדיקים, מבחר כיפות וכמובן נרות ועוד נרות שמן ,ערק ומים קדושים.
בהמשך ליד מספר שולחנות אבן כמו בחניוני היערות ,ישבו משפחות בסגנון בדואי לארוחות מסורתיות , תוך הכנת האוכל וחימומו על הדופן הימני של המבנה, בתוך החצר על גבי מנגלים מובנים בקיר המבנה , מספר שולחנות אבן ממוקמים מתחת לסככות בד, ממש אתר פיקניק ביערות הכרמל.
משמאל לכניסה בעבר שכנו בתי הכבוד ,שהוסבו וקודשו לחדרים להדלקת נרות שמן לגברים ואחד לנשים ובהמשך הכניסה למרות שלא ביקרתי בפורים ,בחצר ובתוך המבנה הסתובבו בארשת של חשיבות ,אנשים מחופשים בגלימות (גלביות) חלקם תימניות ותלבושות של צדיקי הדור בסממנים וסמלים מודגשים של הדת היהודית .
תפקידם העיקרי לספק כיפות נייר לקהל הנכנסים ,לבדוק מי אינו חובש כיפה והרדיפה אחרי מקצרי הדרך ,כמובן להציע את עזרתם בתפילות באמירות לחש בחש ,לנסים וסגולות כאלה ואחרים וכדומה, איפה הצנע לכת .
שאלתי את עצמי כיליד העיר, מה מביא אנשים המנהלים מקום, שאולי הוא קדוש בעיני אנשים ושבאמת חושבים שסגולות המקום יביאו מזור לבעיותיהם , לדרגת בהמיות שכזאת , כמו בטקסי פולחן ועבודה זרה, בשבטים הנידחים ברחבי העולם האם המרדף אחרי עגל הזהב אשר פורטים אותו לשקלי כסף מעבירם על דתם.
אדם נאור בן המאה העשרים ואחת , חייב להבין שמקום זה ואחרים הדומים לו, הם קרדום לחפור בו בשם התורה כאילו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.