התחבר
טבריה גן לאומי חמת גדר ובית הכנסת העתיק
גן חמת גדר ממוקם בקרבה לחוף המערבי של הכנרת ,בשדרות קפלן בכניסה הדרומית לעיר טבריה, ממול למרחצאות חמי טבריה, הכניסה לגן מכביש 90, בין סימני ק"מ 412-413 .
טלפונים לתאום ביקור והזמנות : 04-6659965/66/77 , 04-6725287.
הגן הלאומי פתוח בקיץ בימים א' – ה' ושבת בין השעות 17:00 – 08:00 בימי שישי וערבי חג: 16:00 – 08:00 ,בחורף הגן פתוח עד השעה 16:00.
בגן לאומי חמת טבריה ,ניתן להביט באחד הפסיפסים היפים בארץ המונחים ברצפת בית כנסת הנחשב לאחד הקדומים בארץ ישראל, בסיור ניתן לבקר במתחם באזור המעיינות החמים של חמת טבריה , בגן ממוקם גם מבנה חמאם תורכי מהמאה השמונה עשר שנותר שמור עד היום.
על פי הממצאים בגן חמת גדר שבטבריה , ההתיישבות היהודית באזור במאה השלישית לספירה ,והעתקת הסנהדרין לעיר שם שימשה כמוסד היהודי העליון בארץ, הקהילה היהודית בחמת גדר התקיימה עד המאה השמינית לספירה בעת כיבושה בידי המוסלמים, בבית הכנסת נמשכה הפעילות עד המאה ה 11 בעת שנחרב.
במתחם הגן הלאומי , נובעים 17 מעיינות ,שמימיהם פורצים בזרם מתוך האדמה, כאשר טמפרטורת המים במעיינות בסביבת 60 מעלות, מימי המעיינות החמים, עשירים במלחים שונים כמו : נתרן, סידן, אשלגן, סולפט וברומיד.
מימי המעיינות נודעו בסגולות רפואיות מימים ימימה , על פי המסורת המסופרת, רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) ובנו, שהסתתרו 13 שנים במערה בפקיעין ,בתקופת השלטון הרומאי, ירדו לפרקים למעיינות חמת טבריה ,כדי להיטבל ,על מנת להשתחרר ממחלות שלקו בהן ,בעת שהותם הממושכת במערה, המעיינות נודעו לאורך השנים כמקום מרפא.
באזור מתחם המעיינות ,התיישבו מתיישבים יהודיים והקימו את העיר חמה. בתקופת התנחלות השבטים ,שכנה העיר בנחלתו של שבט נפתלי, בתקופה הרומית ,נבנו באזור מרחצאות בסגנון המרחצאות הרומאיות שנבנו במדינות שנכבשו על ידם, את שרידי המרחצאות ניתן לראות בתחומי הגן הלאומי בבית המרחץ רומי, הממוקם בקצה הדרומי של הגן הלאומי.
1 מעיינות חמים ומתקני רחצה קדומים
על פי האגדות של המוסלמים ,המים החמים הנובעים ממעיינות שבמעבה האדמה ,נוצרו כתוצאה, שהמלך שלמה ציווה על שדים להיכנס מתחת לאדמה ולחמם את המים .
בית מרחץ רומי, הממוקם בקצה הדרומי של הגן הלאומי , כיום בית המרחץ משמש כמוזיאון קטן לעתיקות בחמת טבריה, המעיין הקטן הקרוב לבית המרחץ ,מספק מים בתעלה פתוחה לבית המרחץ הרומאי , בעת הביקור ניתנת אפשרות למבקרים ,להתרשם מחום המים ומטעמם המלוח, המעיין נוטה להתייבש כשמפלס הכנרת יורד.
שרידי מרחצאות קדומים מהתקופה הרומית נוספים ממוקמים ,בקצה הדרומי של גן חמי טבריה , אזור המרחצאות טרם נחפר דיו, למעט ברכת מים שקירותיה מטויחת אשר ששימשה לרחצה ,ניתן לראות את שרידי קשתות האבן שתמכו במבנה עליון שנהרס.
בגן הלאומי קיימת מערכת תעלות תת קרקעית ,שבעזרתם מנותבים המים אל מרחצאות חמי טבריה, לתעלות אלו ארובות לשחרור הקיטור הנובע מחום המים, כיום במתחם גן מעיינות עצמו, לאורך השביל שמתחיל בכניסה , ממוקמות 3 בריכות חלקם מוצלות ,שבכל בריכה המים חמים בטמפרטורה שונה ובגובה מים שונה , לבריכות אלו ניתן להיכנס ולרחוץ בהן לשמחתם של הילדים , על כן כדאי להצטייד בבגדי ים לקטנים ולגדולים.
3 במסלול הליכה נגיש וקצר, בסמוך לחומה הדרומית ולשער העיר ,מגיעים לבית הכנסת של סוורוס המשוערך לתקופת המשנה והתלמוד, שם נתבונן בשרידי בית הכנסת והפסיפסים הממוקמים בו.
על בית הכנסת עברו תהפוכות רבות לאורך שנות קיומו, כיוון שהעיר עברה מספר רעידות אדמה וכיבושים, כתוצאה מכך נהרס בית הכנסת ושוקם שוב ושוב , למסקנה זאת הגיעו החוקרים ,על פי הממצאים וסוגי הבנייה השונים שנתגלו במקום.
על פי השרידים שנתגלו מהמאה השלישית לפני הספירה , נבנה בית הכנסת על שרידי מבנה ציבורי במקום , כמבנה מרובע הפונה לכוון ירושלים, טורי האבנים בשרידים ,מראים שהמקום חולק לארבעה חלקים בעברו, שרידים שונים מראים שהמבנה היה בן שתי קומות ,וכיום נותרה ממנו פיסת פסיפס קטנה, המוצגת בקצהו הדרומי של הפסיפס המרכזי הגדול ובמפלס נמוך מעט ממנו.
בית הכנסת השני נבנה בסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה , ונחרב שוב בתחילת המאה החמישית ברעידת אדמה ,ונותרה ממנו רצפת פסיפס מפוארת, מהקדומות שהתגלו בבתי כנסת בארץ.
לאחר ששופץ שוב, שימש מבנה בית הכנסת עד המאה האחד עשר שאז נחרב בזמן כיבוש העיר טבריה בידי המוסלמים בשרידי בית הכנסת נערכו פעולות שחזור בתקופתנו , נבנו לו קירות זכוכית ,שדרכם ניתן לראות את מבני המגורים שלידו , ובחלל הותקנה מערכת מיזוג .
בשרידיו ניתן לראות מבנה גדול בצורת אולם ,ששתי שורות של עמודים חילקו אותו לשלושה חללים , בחלקו הדרומי של האולם גומחה שבה עמד ארון הקודש ושימש לתפילה .
בשנת 2012 נגרם נזק לפסיפס ,כתוצאה מהשחתת וריסוס צבע וכתובות נאצה, בידי גורמים חרדיים, הפסיפס שוקם בחלקו הגדול, אך נותר עדיין קטע מכוסה בזכוכית שלא שוחזר.
הפסיפס מחולק לשלושה שטיחים המכונים ספינים, בחלק הצפוני של השטיח מתגלים לעינינו, שני אריות וביניהם תשע כתובות הנצחה ביוונית לתורמים שתרמו כסף להקמתם, בשטיח המרכזי נצפה בגלגל מזלות המקיף את דמותו של הליוס, הנחשב כאל השמש, בחלקו הדרומי של השטיח נתבונן בציור ארון קודש וסמלים יהודיים ,של שתי מנורות של שבעה קנים, שופר ולולב.
בארבע פינות שטיח הפסיפס הגדול , נתבונן בדמויות של ארבע נשים המסמלות את עונות השנה ,הלבושות חלקי לבוש על פי העונות , עוד בפסיפס ציורי תוצרת חקלאית , מכוון שבאחת הכתובות שבפסיפס (חלקם ביוונית ובארמית ) מוזכר שמו של אדם בשם סוורוס, קיבל בית הכנסת את שמו כבית הכנסת של סוורוס .
עוד בפסיפס המרכזי ממש במרכזו ,נראה את אל השמש וצמודים אליו שתי דמויות עירומות של גברים במזל מאוזניים ודלי דבר המעורר את השאלה , מה לדמויות הערומות של הגברים ולבית הכנסת , למרות שמוטיבים דומים כאלו נמצאו בעוד שרידי בתי כנסת באזור.
ההסבר לדעת הארכיאולוגים , כי המוטיבים המופיעים בפסיפס , מונגשים לעיני המתבונן מנקודה של עוצמה וחוסר חשש מתגובות שליליות של הציבור היהודי.
סביב בית הכנסת ,נחשפו ממצאים מהעיר העתיקה של טבריה ,הכוללים קטעי חומה ומגדלי שמירה ,בחלקו הצפוני של הגן שרידי בית מרחץ מתקופת שלטון העותומנים בעיר, שנבנו אולי על מרחצאות קדומים.
4 חמאם סולימן התורכי
במתחם גני חמת ממוקם חמאם שנבנה בשנת 1780 ,בתקופת שלטון ג'אזר פשה שהיה שליט דמשק והגליל , מעיינות המים החמים שבמתחם ,סיפקו מים חמים בדרגות חום שונות והכילו מים עשירים במלחים שונים כמו : נתרן, סידן, אשלגן, סולפט וברומיד, למרות שבמאה השמינית ,כמעט ולא היו תושבים באזור טבריה ,משכו המעיינות מבקרי מרפא אליהם.
מבנה החמאם נעשה באבני בזלת שחורות, ומעליו כיפה לבנה , על פי האגדות של המוסלמים ,המים החמים מגיעים ממעיינות שבמעבה האדמה ,כתוצאה מכך ששלומה המלך ציווה על שדים להיכנס מתחת לאדמה ולחמם את המים .
למים הללו יוחסו סגולות מרפא למחלות שונות ובעיקר למחלות עור ,החמם הוקם לטובת הצליינים המוסלמים שהגיעו לטבריה על מנת להקל על מחלותיהם.
החמאם התורכי פעל עד שנות הארבעים וחדל, כיום לאחר שיחזור ותיקונים שנעשו בתקופתנו ,משמש המבנה כמוזאון המתאר ומסביר את מנהגי הרחצה בחמאם, ומציג ממצאים ארכיאולוגיים מהסביבה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.