התחבר
זכרון יעקב בית הנגר משה הירש ריבנקר
בחצר ביתו של הנגר משה הירש ריבנקר, ברחוב המייסדים 86 במושבה זכרון יעקב ,הקים משה את נגרייתו לאחר שהגיע למושבה כנגר מומחה שלמד את הנגרות עוד ברומניה,משה קבל הזמנות לעבודות נגרות מאיכרי המושבה .
יצחק ריבניקר הבן
בנו של משה ,יצחק ריבניקר עבד ביחד עם אביו ונחשבו לנגרים של המושבה ,חיי בשנים נפטר 1945 ,משפחת ריבניקר רכשו בשנת 1908 , חלקת אדמה בחיפה בדרך ההר (הכביש שחיבר את חיפה התחתית והבתים שבשכונת הכרמל),על אדמתו בנה יצחק ריבניקר, בית ונגריה שבה עבד עד אשר שכנו הערבי בעל אורוות הסוסים שינה את יעוד ביתו בשנת 1921 ופתח בית ספר מיסיונרי לבנות.
יצחק ריבניקר ששמו כנגר הלך לפניו,קבל הרבה עבודות נגרות והחליט להפוך את נגרייתו לנגרייה מכנית מודרנית בעלת מכונות נגרות שפעלו בעזרת מנוע של ששה כוחות סוס,לצורך זה הקים בחצר ביתו צריף ואף קיבל רישיון להפעלת מפעל קטן ליצור עבודות עץ.
כאשר הפעיל את מכונות הנגרות במפעלו קפץ רוגזו של שכנו בעל בית הספר לבנות שטען כי בבניית הצריף הוא מונע כניסת אור יום לכיתות,אך בעיקר רוגזו היה שבעת הפעלת בית המלאכה ,רעש המכונות הפריע ללימוד בכיתות.
קובלנתו ותביעתו של של שכנו של ריבניקר למושל חיפה המנדטורי ,נדחתה מן הסיבה שריבניקר טען שבית הספר הוא ארעי ובתקופה הקרובה הוא יעבור למקום חדש ,כיוון שתביעה זאת עלולה לפגוע בפרנסתו הוא ביקש לדחותה ,במיוחד שלמבנה הצריף ולפתיחת העסק נתקבל רישיון מהשלטון.
הקשר של משפחת ריבניקר למשפחת אהרונסון
שמואל אהרונסון אביו של אהרון, נולד במושבה בשנת 1883 ,היה בנו של פישל ומלכה אהרונסון מייסדי שושלת אהרונסון במושבה זכרון יעקב,שמואל נשא את מרים (מרי) לבית שטרנברג בשנת 1910,לאחר נישואיהם רכשו בני הזוג את ביתו של הנגר משה הירש ריבנקר ברחוב המייסדים 86,מרים אמו של אהרון שלמדה את תורת הגבנות ליצור גבינה,הקימה במרתף ביתם מחלבה ליצור גבינות.
לאחר מכירת ביתם של משפחת רובינקר שבמושבה זכרון יעקב ,עברו הנגר משה ביחד עם בנו יצחק ,שלמד את תורת הנגרות מאביו,להתגורר בחיפה שם נפטר בשנת 1922.
אך בטרם עזב משה את ביתו,עוד הספיק להכניס לביתו שמכר, את תוצרת הנגרות שהזמינו בני משפחת שמואל ומרים אהרונסון לביתם החדש ,לימים בטרם מלחמת העולם הראשונה,בנו בני משפחת הנגרים ריבינקר ,בעבור בנם אהרון אהרונסון של שמואל ומרים את חדר העבודה של בנם אהרון ובו ספרייה גדולה בעבור אוסף ספריו המדעיים, מחקריו הרבים של אהרון אהרונסון ,בנושא גידול והשבחת החיטה התפרסמו ברחבי העולם והוא נחשב לחוקר בעל שם .
ימי מלחמת העולם הראשונה וחקירת שרה אהרונסון בידי הצבא העותמאני.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה,הוחרם בית שמואל ומרים אהרונסון ברחוב המייסדים 86 בידי המושל העותמאני של המושבה ,שהפך אותו למקום מגוריו ומפקדת חייליו,בני משפחת שמואל ומרים אהרונסון ,עברו להתגורר בבית משפחת האבא פישל ומלכה אהרונסון ,ברחוב המייסדים 30 במושבה.
לאחר שנתפסה שרה אהרונסון ,בידי החיילים העותמאניים ,היא בילתה לילה ראשון של חקירות בבית הסוהר הקשטוניו המיסדים 56, ולאחר מכן הועברה לחקירה אכזרית שנמשכה כשלושה ימים בבית המשפחה שהוחרם (בית הנגר ריבינקר ), כיוון שהמענים לא הצליחו להוציא ממנה פיסת מידע על מחתרת נילי,הם החליטו להעבירה לבית הכלא בנצרת ומשם לדמשק להמשך החקירה.
בטרם נשלחה להמשך החקירה בחמישי באוקטובר,ביקשה שרה מחוקריה,כאישה זכות להתקלח וללבוש בגדים חדשים בטרם תשלח להמשך החקירה,כאשר הגיעה לביתה נכנסה למקלחת והפעילה את ברז המים,אז שלפה אקדח ממקום סתר וירתה דרך פיה על מנת להתאבד.
כדור האקדח לא הרגה והיא המשיכה בארבע ימי סבל נוראי לגסוס עד שמתה,לאחר שנפצעה הובהל לטפל בה דוקטור הלל יפה,כאשר גחן לטפל בה ביקשה בשארית כוחה שיגאל אותה מייסוריה וימיתה, הרופא הלל סרב וניסה להצילה ,אך בפועל קצרה ידו לעזור לה והיא סבלה עד מותה לבסוף.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.