סיור ברובע הבווארי Bavarian Quarter
שכונה הבווארית ממוקמת ברובע שונברג Schoneberg , אפיונה וסימונה האופייני של השכונה בשמם של רחובותיה, כול הרחובות נקראים על שם ערים בבוואריה.
לשכונה מגיעים בנסיעה בקווי המטרו U7 וקו U4 לרובע הבווארי.
כאשר דנים ברובע הבווארי ,חשוב להיזכר בהתרחבות ובפריחה הכלכלית בשנות העשרים של המאה הקודמת , אך הפיכת השכונה לשכונת מגורי אנשים אמידים קשורה ליצרן הטקסטיל היהודי סלומון הרבטלן Haberland ובנו גיאורג , הם הגו רעיון רכישה של האזור ברובע שונברג ובניית שכונת אמידים במקום שהיה בעל אווירה כפרית פרוורית .
בשכונה נבנו בתים שבנויים משיש בסגנון Wilhelmine , היו בהם גרמי מדרגות מפוארים בבתים ומחוצה להם ,שטיחים מפוארים בתוך הבתים, רהוט משובח , שבכות מעוצבות מברזל ובתים מפוארים במיוחד, דוגמה לבתים אלו קיימת בקרבת מקום בכיכר Viktoria Luise Platz , רבים מבתים אלו נחרבו במלחמה .
בכיכר Bayerischer Platz ברובע הבווארי ,ממוקמים עדיין מספר מבנים מפוארים המאפיינים את בתי הרובע האמיד,בבתים אלו גרו אנשי רוח,רפואה ,סוחרים ואמנים בשכונה אך היה בית כנסת ברחוב Munchener Strasse 37 ,בשנת 1933 החל תהליך גרושם של אלפי יהודי המקום מתוך כשש עשר אלף מתושבי האזור, רק מרחוב בית הכנסת Munchener Strasse גורשו קרוב לששת אלפים מן התושבים היהודיים .
הרובע הבווארי מפורסם כאתר הנצחה, באנדרטה הנקראת Bayerisches Viertel ,זהו אתר ייחודי ,לזכרם של היהודים האמידים, שחיו ברובע הבווארי של ברלין , השכונה כונתה בשם שווצריה היהודית, בתחילת המאה העשרים התגוררו בשכונה יהודים מפורסמים כמו : אלברט איינשטיין ברחוב Haberlandstrasse 5 כיום מסומן כבית 8 ,הוא התגורר במבנה בשנים 1918-1933 בעת שהיגר מגרמניה , בילי ויילדר וגרטרוד קולמאר .
הקדמה
החוק הראשון שנחקק בתקנות והאיסורים שנכפו על יהודי גרמניה תחת הכותרת חוקי הגזע, דן בשיקום הפקידות המקצועית ,החוק נוצר בחודש אפריל בשנת 1933 , לאחר שנחקק החוק למעלה מאלפים פקידים יהודיים שעבדו במשרדי הממשלה ומחלקות של גופיים ציבוריים פוטרו מיידית .
החוק שהיווה ,פריצת הדרך בחקיקה הקשורה לחוקי הגזע , נוספו במהרה חוקים חדשים ובסך הכול כשמונים וחמישה חוקים גזעניים ,שנחקקו לאורך עליית השלטון הנאצי בגרמניה,חוקים האוסרים ומצרים את חיי היהודים ברחבי גרמניה כמו : איסור ביקור באולמות הבידור והאומנות ,האיסור להופיע באולמות ומקומות בידור של אמנים יהודיים בפני קהל ארי גרמני האיסור לשחק או לשחות בגנים ובברכות ציבוריות,האיסור לקנות מזון אלא בחנויות מסוימות ובשעה מסוימת וכך הלאה.
מצב בלתי נסבל זה ,פגע ביהודים הן בגאווה הלאומית הגרמנית שלהם ,כי הם החשיבו עצמם כגרמנים חוקיטם אלו פגעו בזכויות הפרט הבסיסיות ,חלקם של היהודים ,האמינו כי זאת תופעה חולפת ונשארו במלכודת ההשמדה ועל כך שילמו בחייהם, בעבור האמונה הזאת,חלקם ברחו וחלקם פשוט גמרו את חייהם בהתאבדות.
סיפור האנדרטה והשלטים
סיפורם של השלטים והאנדרטה Places of Remembrance ,מתחיל בהודעה טלפונית שנתקבלה במשטרת ברלין על אנשים המציבים לוחיות אנטישמיים על מדרכות השכונה, המשטרה מצאה במקום שני האמנים Renata Stih ו – Frieder Schnock שטענו כי אלו הן לוחיות הנצחה כיצירה אומנותית ,היצירה הורכבה משמונים שלטים, שהוטמעו במדרכות הרובע.
המשטרה לא שוכנעה מהסברם והשלטים הוסרו , תושבי הרובע נאבקו להחזרת האנדרטה המקורית הזאת לזכרם של יהודי השכונה ולצורה שהם נאלצו לעזוב את השכונה, המאבק הצליח והטבליות פוזרו בכול רחבי השכונה הבווארית , בכיכר הראשית בשכונה , טיפ : מול תחנת הרכבת התחתית באיירישר פלאץ, נמצאת מפה ובה הסברים על כל השלטים בשכונה.
על כול אחד מהשלטים התלויים על עמודי החשמל בשכונה ,מופיע כיתוב לחוק שחוקקו הנאצים כנגד היהודים, בחוקי הרכוש והגזע הנאצים (כאשר מתורגמים חוקים אלו מהשפה הגרמנית לעברית ,התרגום מעורר צמרמורת) ולכן מוסבר בכיתוב כי מדובר במיזם הנצחה לחוקי הגזע .
בצדם השני של השלטים ,מופיע ציור דימוי של חפץ ,המסמל והקשור לחוק המצוין בצידו האחד ,חוקי הגזע האכזריים הללו הם מייצג המסמן את סביבתם , מתחת לשלט תלויה לוחית קטנה ,המציינת באיזה תאריך נחקק החוק .
לדוגמה לשלט הוא ציור בגד הים ,הקשור לאיסור כניסת יהודים לברכות הציבוריות בגרמניה, דוגמה נוספת היא מודד החום כאיסור ליהודים לשמש ולעבוד כרופאים , סמל השעון מספר את איסור יציאת היהודים מבתיהם לאחר השעה שמונה בערב .
כאשר נכנסים לכיכר בוואריה דרך רחוב Ansbachear מהרחוב הראשי Lietzenburger , מתגלה מיד הגן הראשון ברובע גן זה משמש למנוחה ומשחק לילדים מתחתיו ממוקמת תחנת הרכבת התחתית, השלט הראשון ברחוב התלוי על עמוד חשמל מספר את התקנה לאיסור רכישת הלחם בחנויות ליהודים אלא בין השעות 16:00 – 17:00 לאחריו השלט האוסר יציאת יהודים החל מהשעה 20:00 מביתם.
מעט על ההיסטוריה ואורח חייהם, של למעלה ממאה שלושים יהודים וסבלם בעת חקיקת חוקי הגזע וגרושם מהשכונה , ניתן לראות בתערוכת קבע ,הנקראת היינו שכנים כביוגרפיות ותיעוד כולל צילומים ,של היהודים שחיו בשכונה המוצגת במבנה עיריית שונברג ,תקופת התערוכה מסתיימת בעת שנגמרה מלחמת העולם השנייה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.