ספור החלוצות בארץ ישראל
בשנת 1911 הוקמה חוות העלמות בחוות כנרת על מנת להכשיר חלוצות יהודיות בעבודת החקלאות ,משק בעלי החיים,ועבודת משק הבית בארץ ישראל ,הבנות שהגיעו לחוות העלמות שהו במקום בקבוצות הכשרה מתחלפות במחזוריות .
הרעיון הראשוני של מקימת חוות העלמות והרוח החיה הייתה חנה מייזל שוחט , בעלת ההשכלה החקלאית כאגרונומית ,ששאפה להקים בית ספר חקלאי לבנות, אלא שהרעיון התחלף לאחר עזיבת אחת הקבוצות בחוות כנרת והפך לחוות ההכשרה "חוות העלמות".
חוות העלמות פעלה כשש וחצי שנים עד שהתורכים בעת מלחמת העולם הראשונה החליטו לתפוס את מבני חוות העלמות ולפתוח במקום בית חולים שדה לחייליהם, לאחר גרוש הבנות ,לא חזרו למבנים הבנות והרעיון גווע .
בעת ששימשה החווה כמקום הכשרה עברו בו למעלה משבעים נערות ,במחזורים שנעו בין חמש עשר בנות לעשרים , במהלך ההכשרה הוכשרו הבנות כלולניות,רפתניות ומגדלות ירקות ,מנהלות מטבחים וניהול משקי הבית, חלקם הגדול של הבנות הצטרפו לקבוצות חלוצים,חלקם עברו ולימדו את מקצועות החקלאות והטבע במוסדות חינוך.
בעיית הנשים החלוצות בשילובם בכול עבודות הקבוצה
חיזוק למחשבתם של החלוצים הגבריים, הייתה הדעה השלטת בין החלוצים, כי הקולקטיב צריך להיות רווחי מבחינה כלכלית, ולעמוד בזכות עבודתו,אך הנשים הם כוח עבודה מופחת לעומתם, ולכן לא יוכלו להתפרנס כמותם,המשכו של שיח ושיג זה על פי המחשבה הזאת ,מכיוון שהן כוח עזר המשרת את עבודת הגברים ,ערכם במשכורתה תהיה פחותה משכרם.
הארגונים המיישבים ומשכירי האדמות לעבודת הקולקטיבים "לא ספרו את הנשים בנושא התקציב וההכנסה ",בעת שנערכו החוזים בין המושבות,קרן היסוד והקק"ל,בעיה נוספת שניצבה בפני הנשים בתחילה, הייתה חוסר ידיעתם את השפה העברית, והמחשבה לערכן המופחת ,בעיני החלוצים והאיכרים בעלי המשקים ,יש לזכור כמובן ,את מספרן המועט יחסית לכמות העולים החלוצים הגברים,ולכן גם לא שותפו הנשים בתחילה, באספות הגרעינים והקבוצות החלוציות .
עקב התנגדות החלוצים הגברים לשוויון בעבודה,ויתרו חלק מהחלוצות על הרעיון,אבל החלוצות העקשניות שחונכו על ברכי הרעיונות של הקומונות המשותפות,החלו לפעול על מנת להשיג את החופש לעבודה שוויונית בעצמם,חלק מהאשמה למצב זה יש לתלות בחוסר ייצוגם של הנשים בגופים המיישבים והתומכים בתנועת העבודה .
נשים חלוצות התכנסו בחוות כנרת באספת חלוצות בשנת 1911,שבו השתתפו כשבע עשר חלוצות ,שבו הונחו היסודות לתנועה של נשים,האגרונומית חנה מייזל הציגה בפני החברות את הרעיון המהפכני שלה להקמת חווה חקלאית של נשים בלבד שבו ילמדו נשים חלוצות את עבודת החקלאות במשק החיי והצומח על מנת להיות שוות בין שווים בעבודה כמו של הגברים.
צריך להבין כי נשים אלו לא נלחמו למען זכויות נשים כמו בעולם כולו,נשים חלוצות אלו נלחמו על ההכרה ,בחובתם לשיתוף מלא במלאכות העבודה במשקים ובמושבות החקלאיות,כיוון שהגברים החלוצים לא הכירו בזכותם זאת,וברצונם לתפוס עמדות וללמוד מקצועות חדשים בהשתלבותם בקבוצה ,על מנת לממש את חלומותיהם החלוציים.
עיקר הרעיון שבהקמת החוות החקלאיות (חוות העלמות) הייתה לאפשר לנשים להתמחות וללמוד ולרכוש מיומנות בעבודת גידול בעלי החיים והקמת גני ירק במטרה לכבוש את העבודות הללו שמותאמות לנשים מידי החלוצים , לא כהפרדה אלא כחלק מהמאמץ המשותף של הקומונות.
החלטה נוספת שהנשים הסכימו ,כי בעתיד יצטרפו לקומונות רק באם הקומות יסכימו לקבל קבוצה כחברות של כעשר חלוצות שהוכשרו לעבודה חקלאית ,על מנת להשתלב בעבודה כמו הגברים.
תלפיות רפת משק הפועלות בירושלים
שטח האדמה בן השישים דונם שנרכש בידי הקק"ל להקמת משק הפועלות באזור תלפיות נרכש בשנת 1928 , האזור שימש כמזבלה העירונית ולכן נסלל אליו בידי עיריית ירושלים, כביש עוד בשנת 1926 אלא שלאחר שנרכש השטח ,פסקה פעולת שפיכת האשפה העירונית בסביבה.
השטח שנקנה נחשב לקיצוני והשומם בפאתי ירושלים,כמאה וחמישים מטר מבית הנציב שנבנה באותה העת,זקני ירושלים זוכרים כי ליד הדרך החדשה שנסללה היו שרידי דרך רומאית שנחשבה לדרך מעבר הירדן לירושלים ומשם בואכה דמשק,כן נמצאו בעת החריש והסיקול אבנים שהעידו כי במקום היו שרידי מבצר או ארמון, שטחי האדמה שיועדו לנטיעת המטעים הוכשרו בשיטה הערבית של טרסות מדורגות רחבות לכוון ים המלח ,
מטרת הקמת משק הפועלות היה להכשיר את בנות העלייה השנייה והשלישית לעבודת כפים והכשרתם כעובדות חקלאיות ומשק הבית בישובים היהודיים בארץ ישראל, בראש משק הפועלות הירושלמי נבחרה גברת רחל ינאית לימי אשת נשיא המדינה בן צבי ונקבע כי בכול מחזור ישהו כעשרים בנות להכשרתם כעובדות ,בנוסף ישהו במקום עוד בנות שעבודתם מחוץ למשק הפועלות אך השתלמו בחומר הלימוד.
סיפור שליחת הבנים והבנות ללימודים והכשרה בפריז ובארצות בעולם
חלק מהאיכרים במושבות הברון ,למדו להתחנף ולנסות להשתמש בקשריהם עם פקידיו במושבות עת מנת להגשים חלומות ורצונות בהבטחת עתיד טוב יותר לילדיהם, או בשיפור מצבם הכלכלי בהענקת סכומי כסף לנחלותיהם ברכישת אדמות או ציוד משופר לעבודה.
בנים או בנות שנשלחו על חשבון כספי הברון ,בהחלטות של עוזריו, ללימודים גבוהים בפריז שם התגוררו במבנה של הברון ,או שנשלחו לרכישת מקצוע במדינות אחרות,חזרו לאחר שנחשפו לתרבות האירופאית ,לחיי העוני של הוריהם במושבות,הצטרפו מיד לחלק השלטוני ומצבם הוטב להפליא בזכות ההתחככות בצמרת השלטונית ,הן מבחינת המעמד והן מהבחינה הכספית,דבר שהיטיב עם משפחותיהם במושבות.
נהלל סיפור אשת האיכר בכפר
בכול נחלה בכפר ,החלו את הדרך של עבודה קשה וחלוקה בנתיב שנבחר ,שני בני זוג על פי העקרונות של השותפות החלוצית בעבודה שוויונית של גברים ונשים, לכן רבה הייתה חשיבותה וכוחה החוסני והפיזי של האישה בפתוח המשק הפרטי המשותף, מאידך גיסא תהליך גידול הילדים שנפל גם כן על האישה ,מנע ממנה זמן לפעילות ציבורית וחובות חברתיות לטובת הכלל.
למרות שחברים שנבחרו למוסדות הציבוריים ולמזכירות בדרך כלל היו גברים ,לא קבלה האישה ,את היכולת להשפיע בתחום הפעילות החברתית והניהול של החיים בהווה ובעתיד עקב מטלותיה הרבות הן במשק הבית והן במשק החקלאי, ובמיוחד חסרה האישה ,בפעילות של עזרה הדדית ,לחברים חולים שמשקם נפגע עקב כך ,למרות הערבות ההדדית שנקבעה בתקנות הישוב בעת הקמתו, לכן סעיף העזרה ההדדית נפל רק על הגברים .
לדעת חלק מהנשים ,אי השותפות בעזרה ההדדית והצורך להתפרנס ביגיע כפים קשה במשק הפרטי ,גרם לחלקם למוסר כליות עקב חוסר האונים שנגד את רוח השותפות והשוויון באידאל של הישוב השיתופי.
לאישה העמלה ,נותר החלום ליהנות מפעילויות תרבות ,בזמן המועט שנותר בידיה , מכיוון שהזמן קצר היה והמלאכה מרובה ,במיוחד בקשיי הפרנסה והקיום היום יומי ,הרצונות הפרטיים הוקרבו על מזבח הרעיון להתיישב ולהקים משק חקלאי שיפרנס את בני המשפחה.
למעשה, הקריבה האישה יותר מזמנה בעת גידול הילדים הקטנים, ועד שגדלו ואפשרו רווחה מועטה לעצמה לאחר שגדלו מעט, במרבית המקרים ניהלה האישה את הניהול של המשק הכלכלי ,וניהלה את הממכר של היבול ,רכשה את החומרים הדרושים לנחלה ושלטה בסעיף ההוצאות וההכנסות ,מאחר והגבר הקדיש את עצמו לעבודה הקשה בשדות.
במשקים שהאישה נחלשה ונשחקה בעבודה הקשה היום יומית וכרעה תחת הנטל, או שלא הסכימה עם החוקים הקשים שנקבעו לתהליך החיים המשותפים ביישוב , קשים אלו גרמו שרעיות נשברו ונטשו את המושב ,במצב הזה קמה הערבות ההדדית במושב, ומזכירות היישוב שכרה פועלת לעזרת המשק החסר.
