משפחת ציזיק סיפור המשפחה בקיצור
משפחת שמואל ורעייתו ברנייה צ'יזיק (זנוויל)האב שמואל צ'יזיק נולד וחי בן השנים 1861-1934, האם בריינה צ'יזיק לבית בורנשטיין, רעייתו של שמואל נולדה וחייה בן השנים 1868-1930 , ברוך ציזיק היה בין מייסדי מושבה כנרת בשלב השני ועלה לקרקע בשנת 1909 לביתו הביא את משפחתו הענפה מהמושבה סג'רה והושיבם בדירת החדר שקיבל.
חצרם של משפחת ציזיק ברוך ובהמשך אביו שמואל במושבת כנרת עברה לידי חיים דב בלקינד שומר המושבה שנישא לביתם חיה,בשנת 1925 נמכרה החצר למשפחת משפחת וויסנברג .
משפחת שמואל ציזיק מנתה הורים ושמונה ילדים ,המשפחה התגוררה באזור חקלאי באוקראינה ברוסיה, ברוך ציזיק שהיה הבכור במשפחה ,החליט בעקבות גל הציונות ,ששטף את יהודי אירופה לעלות לארץ ישראל , לצורך זאת יצא להכשרה חקלאית בחוות החקלאיות שהקימה התנועה הציונית ויק"א ברוסיה ,על מנת להכשיר את הצעירים בעבודת כפים וחקלאות ,כדי שיוכלו להתאקלם ולעבוד כחקלאים בארץ ישראל.
כיוון ששמואל ציזיק היה מעט חם מזג ,במהרה הסתכסך עם עובד בחווה והראה לו מנחת זרועו, כתוצאה מהריב שמואל האב נאלץ לעבור לחוות סג'רה ,בזכות קשריו הטובים של בנו ברוך עם רופין ששימש כמנהל הכשרת היישוב הגוף שיישב חלוצים במושבות, כאשר שמואל צ'יזיק עבר לסג'רה הוא העביר לשם את בני משפחתו מהעיר טבריה שבה גרו, שם גם נולד הבן זקונים יצחק .
כאשר החל רעיון ההתאכרות במושבה כנרת בשנת 1908 ,זכה ברוך להימנות על שמונת המייסדים וקיבל את חלקתו בשלב השני בשנת 1909 לאחר חתימה על חוזה אריסות עם חברת יק"א המיישבת, לביתו החדש במושבה כנרת העביר את שאר משפחתו הוריו ויתרת תשעת אחיו על מנת להגשים את רצונו להקים חווה חקלאית בארץ ישראל.
מציאות החיים הקשה למשפחה גדולה כול כך (פיות להאכיל) מחיי החקלאות ,שמהם נועדה המשפחה להתפרנס ,והתנאים הקשים לגידולי חקלאות באזור , בנוסף לתשלום המעיק לדמי החכירה ליק"א השנתיים ,שדרשה יק"א שדרשה בסוף כול שנה לחסל את חובם ,בעבור כספי ההלוואה שיק"א הלוותה למשתכנים ,לרכישת זרעים וכלים חקלאיים וחיות למשק החיי יצרו מצב בלתי אפשרי לקיום נאות למשפחה.
משפחת שמואל צ'יזיק ,עזבה את מושבת כנרת ועברה להתגורר במושבה מנחמיה בעת שיק"א החליפה את שבעת המתיישבים הראשונים מתוך השמונה בתהליך של ארבע שנים,משקם של משפחת ציזיק עבר לידיו של שומר המושבה חיים דב בלינקוב ,שהחליט כי ברצונו להקים פרדס באזור העיר הרצליה ומכר את משקו בשנת 1925 למשפחת וויסנברג .
אגדה משפחתית של משפחת צ'יזיק ,מספרת כי כול תהליך גידול צמחים ועצים היה קרוב לליבו ולמוחו החוקר של ברוך ,הנושא העסיק את מוחו שהיה מפסיק בעת חריש את עבודתו ועומד וחוקר את שורשי צמחי הבר שחרש בכדי להבין את פעולת הטבע,עד שהפרדות שהיו רתומות למחרשה היו מסתלקות משדה החריש ומוצאות לעצמם תעסוקה בהפסקה שנכפתה עליהן, בהמשך לאגדה סיפרו בני המשפחה כי בעת שעבד בהרכבת עצים או בחיתוך ומחקר צמחים היה נוהג ללבוש חלוק לבן ,ממש כמנתח ומסדר את כליו בסדר מופתי על שולחן לצורך עבודתו .
כאשר יצא ברוך צ'יזיק לשרותו הצבאי בצבא תורכיה בדמשק , החל למעשה הניתוק בינו לבין ביתו במושבה כנרת, את ניהול החווה במושבה כנרת תפסה אחותו חייה בהמשך נישאה לשומר המושבה חיים דב בלינקוב, כיוון שחיים דב בלניקוב עסק בנושאי בטחון גייסה חייה צ'יזיק את אחיה אפרים ,שיעזור לה לעבד את חלקות המשפחה ובמשק החיי עד אשר עבר להקמת חולדה .
בריינה נולדה באוקרינה בשנת 1868 נפטרה בשנת 1930 בביתם במושבה מנחמיה ,נישאה לשמואל צ'יזיק בשנת 1884 באוקרינה, הצטרפה באומץ להחלטתו של שמואל לעלות כחלוץ לארץ ישראל,אחריה עלה אחיה שמחה והצטרף לארגון השומר בסג'רה ומשם הצרף לארגון בילו בזיכרון יעקב ,אך לא עמד בקשיים וחזר לאוקראינה .לאחר שעלתה לארץ כחלוצה עם בעלה שמואל, הם הגיעו לחוות כנרת ומשם עלו למושבה סג'רה ,לאחר מכן לאחר שבנה ברוך התאכר במושבה כנרת הצטרפו אליו בני המשפחה, כעבור שנתיים עזבו את מושבת כנרת והיתאכרו במנחמיה (מנחמיה) ,לאורך כול הדרך החלוצית נשאה בעול משק הבית,משק החיי והגידולים בחצר ובאדמות שמסביב הבית וגידלה ירקות ופירות לתצרוכת בני הבית,
בנוסף לגידול הילדים שהיה על שכמה, בניגוד לשכניה ,התחנכו בני המשפחה והורים עצמם ,לעבודה קשה ולא בחלו באף עבודה בשטחיהם ,אפילו ששכניהם נהגו לשכור לעבודות הקשות את הערבים מהסביבה, בריינה לא נענתה, אפילו להצעת אחיה בנימין שעקר והשתקע באמריקה והציע למשפחת ציזיק לנטוש את הקשיים ולהגר כמוהו לאמריקה ,בהבטיחם להם את הוצאות הנסיעה וסידורם בעבודה באמריקה.
סיפוריהם של בני משפחת ציזיק ,מופיעים בסדרת מאמרים באתר ,יש לכתוב את המילה ציזיק בטבלת החיפוש והמאמרים יעלו.
