ירושלים ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 5
אגדת הפועל הערבי אחסיין במאפיית מתיאוס פראנק השני וליפא ליפמן
אחד מוותיקי המאפייה ותחנת הקמח ברחוב דרך בית לחם ,היה העובד הערבי אחסיין,לאורך השנים של העבודה המשותפת נוצרו יחסי ידידות בין משפחת אחסיין הערבי לשותף היהודי ליפא ליפמן ,יחסים שהביאו לביקורים הדדים אחד בביתו של רעהו.
יחסי ידידות אלו הביאו את אחסיין לפני מאורעות 1929 לידע את משפחת ליפמן על האסון הקרב ובא , ליפא מיהר לידע את משפחתו ואת משפחת רעייתו בעיר העתיקה והעבירם לתקופת מה להתגורר בשכונת נחלת שבעה ביחד עם משפחתו שאותה העביר מהמושבה הגרמנית גם כן.
גם כאשר התקרבו מאורעות 1936 גם כן הזהיר אחסיין את ליפא ליפמן מפני הצפוי והמשפחה עברה לתקופת מה להתגורר בבית קרובת משפחה בנחלת שבעה ,לספור הזה מצטרפת האגדה שהבן אהרון רכב על אופניו בשכונה הגרמנית ובחלפו על יד הגפיר העברי חביב כנען ,שעמד ליד נקודת המשטרה ברחוב עמק רפאים (כיום חנות הפרחים ליד בנק דיסקונט במושבה) הוא הוזהר בידי הגפיר להסתלק ולידע את הוריו לצרה הבאה מפני הערבים.
הנער אהרון החליט לרכב קודם לכן לבית הורי חברו ארנסט יפה ולהזהירם , לאחר מכן רכב במהירות לבית הוריו במושבה והמשפחה נמלטו עד יעבור זעם לביתה של יונה ברזילי את המשפחה .
בשלהי מלחמת השחרור ,התקיימה שיחה שניהלו הפועל אחסיין וליפא ליפמן ,שבו הבטיח אחסיין ,כי במידה והכנופיות הערביות שישבו במושבה היוונית ,יכבשו וישתלטו על המושבה הגרמנית ,משפחתו אחסיין תגן על משפחת ליפמן , אלא שהמציאות הייתה הפוכה ולכן נמלט אחסיין לעיר יריחו והקים בה את ביתו .
ארבעה ימים לאחר מלחמת ששת הימים בעת שהבן אהרון ואחיו שרתו בצבא במילואים ,הם בקשו רשות לקחו עמם את הסבא ליפא וירדו ליריחו לחפש את אחסיין, כמובן שהם פגשו אותו בבית מגוריו והפגישה הייתה נרגשת ביותר,לאחר תקופה הגיעה משפחת ליפמן לביקור בבית אחסיין ביריחו ,הקשרים המשיכו כול עוד האב אחסיין חיי ואז נותקו.