ירושלים ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 3
הנכד אדווין פרנק ורעייתו הנאצית
הנכד אדווןין היה שותף לאביו מתיאוס פרנק השני , בטחנת הקמח ובמאפייה פרנק את ליפמן בדרך בית לחם 24 ולאחר מכן בבית 22 בית אהמן שהיה בית מפואר שנבנה במושבה.
בשנת 1935 שב אדווין פרנק מבקור בגרמניה עם רעייתו הנאצית שנישא לה שם ,שנתיים לאחר מכן בשנת 1937 , הוזמן אליעזר ליפמן לארוחת ערב חגיגית בביתו של אדווין פרנק , שבה הודיעו לו בנימוס כי ,כי על אף נאמנותו וחריצותו יש לפרק את השותפות, משום שמשפחת פרנק ,קבלה על עצמה את חוקיי הגזע הגרמני ,שכללו את האיסור לקיים קשרים עסקיים ושותפות עם יהודים.
שותפות נוספת בשנות העשרים ,הייתה למשפחת למשפחת ליפא ליפמן ומתיאוס פרנק השני ובנו אדווין פרנק , לשותפות זאת הצטרף השותף השלישי שהיה בנו של בוירלה , האדריכל גוטלוב (גוטליב) בוירלה , שותפות זאת ,פתחה את מחסן העצים והפחם מיבוא גרמני לצרכי חימום, שהוקם בשטח תחנת הדלק כיום בדרך בית לחם ,(אחרי פסי הרכבת) לידו הוקם בהמשך מפעל לגריסת אבן לחצץ ומפעל ליצור בטון ומכירת מלט, לאחר ששותפות זאת פורקה המשיך ליפא ליפמן לנהל את העסק.
בשנת 1937 מסופרת האגדה במשפחת ליפמן ,שלאחר פרוק השותפות בידי אדווין פרנק וזמן קצר לפני שבני משפחת פרנק נעצרו והוגלו לאוסטרליה, נקרא בדחיפות ליפא ליפמן לביתו של אדווין ,בפגישה הזאת התבקש ליפמן לשמור ולנהל את משפחת פרנק עד שובם לירושלים לאחר המלחמה ,בהסכם חשאי בכתב שנחתם בפגישה ללא נוכחות עורך דין התחייב ליפא ליפמן להחזיר להם את הרכוש למשפחת פרנק ללא תמורה ,לכשישובו לארץ בתום המלחמה.
האגדה ממשיכה ומספרת, כי אדווין ורעייתו הנאצית הבטיחו באותה פגישה ,כי יפעלו לשמור על משפחת ליפמן ,בעת וכאשר צבאו של המצביא רומל יכבוש את ארץ ישראל עקב ניצחונותיו במלחמתו במדבריות אפריקה ועמידתו בשערי גבול מצרים , כמובן שלהיסטוריה פתרונות משלה ואחרית המלחמה בנאצים ידועה.